מדינת ישראל נ' איסקוב

בתיק זה הגיש הנאשם, בתום פרשת התביעה, בקשה לפי סעיף 158 לחסד"פ לפיה אין עליו להשיב לאשמה נגדו ולהביא את פרשת ההגנה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק עד כה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מעבר לאמור בתגובת המאשימה אשר מקובלת עליי ברובה מן הראוי להוסיף כי מדובר בטענה שתתקבל במקרים חריגים כאשר מטעם המאשימה לא הובאו עדויות להוכחת יסוד חיוני ומרכזי של האשמה או כאשר הראיות שהוגשו היו בלתי אמינות באופן קיצוני עד כי אין מחלוקת שכל ערכאה שיפוטית לא תוכל להסתמך עליהן.

במקרה דנן הצביע הסנגור על בעייתיות בראיות המאשימה, אך לא כזו המגיעה לדרגה קיצונית כאמור. כידוע, בעת בחינתה של בקשה מסוג זה, יש לבחון ראשית האם הוכחו לכאורה יסודות העבירות המיוחסות לנאשם, וזאת בהתעלם משאלות אמינות ומהימנות. מהראיות שהובאו בפניי עד כה עולה לכאורה דווקא אשמת הנאשם אשר סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב אשר עמד בשול. אמנם לא הוברר מקום עמידתו המדויק של הרכב בשול, אולם גם אם הדבר מעורר קושי בהוכחת האשמה וסתירת טענת הנאשם כי הייתה סיבה לסטייה זו, הרי בשלב זה, בטרם נשמעה פרשת ההגנה ובטרם ביסס הנאשם טענת ההגנה בפניי אין המסקנה המתבקשת היא זיכוי הנאשם דווקא.

נטל ההוכחה הוא תמיד על המאשימה, אולם סטייה של רכב מנתיב נסיעה מעבירה, במקרה המתאים, את נטל הבאת הראיות לכתפי הנאשם.

הסנגור טוען כי קיימות ראיות שהרכב המעורב עמד בנתיב נסיעת רכב הנאשם, אולם אין מחלוקת כי קיימות אף ראיות ועדויות אחרות. בכדי להכריע בשאלה זו יש לבחון את הראיות לעומקן ולייחס להן משקל ראוי, והשלב לעשות זאת איננו כעת. על פי ההלכות הידועות ההכרעה בטענה שהעלה הסנגור היא תוך ייחוס משקל מלא לראיות המאשימה, בהתעלם משאלת משקלן, כך שבשלב זה קיימות בפני ראיות לאשמה, המצדיקות חיוב הנאשם בהבאת ראיותיו.

מסכים אני עם הסנגור כי יש קושי בראיות המאשימה, כך שלגופו של עניין דומה שיש ממש בטענות, ואפשר ובסופו של דבר יזוכה הנאשם מעבירה המיוחסת לו (בין אם יזוכה כליל או יורשע בעבירות קלות יותר). עם זאת, הקושי אינו מגיע לרמה בה ניתן לומר כי "כל ערכאה לא תוכל להסתמך" על הראיות שהוגשו, וכאמור לא ניתן לשלול כי בסופו של דבר יורשע הנאשם בעבירה קלה יותר מזו המיוחסת לו בכתב האישום.

אשר על כן, התיק נקבע לשמיעת פרשת ההגנה ליום 11.12 בשעה 11:30. הסנגור יוודא הופעת הנאשם ועדיו לדיון.

מבלי לפגוע באמור לעיל, אין לי אלא לשוב ולהמליץ בפני ב"כ הצדדים לבחון יחד את הראיות והאפשרות להסדר מוסכם. כל הודעה על הסדר יש להגיש ככל הניתן זמן מספיק לפני מועד הדיון, בכדי לאפשר לנצל את המועד לטובת תיקים אחרים.