אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 9325-09-12

ת"א 9325-09-12

תאריך פרסום : 02/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
9325-09-12
24/06/2015
בפני השופטת:
כוכבה לוי

- נגד -
משיבים:
כוכבה לוי
מבקשים:
1. נבר אברלנד ייזום והשקעות בע"מ
2. דוד דגמי
3. יוסי דוד חן
4. יריב שלום פרץ
5. חגית שני פרץ
6. דוד גד פליבא
7. ברינק השקעות ומסחר בע"מ
8. דוד חלפון
9. יוסף נדב
10. ברוריה נדב
11. שלום שי אוזנה
12. אביב צבי חי
13. שלמה אשור
14. פנינה אשור
15. אבי אשכנזי
16. גלית אשכנזי
17. ניר רחמין
18. קארין (רחל) רחמין
19. יולנדה בן אור
20. ויקטור עטייה
21. בן ציון לוז
22. הגר לוז
23. אלון חלפון
24. סנדרה חלפון
25. וואדים לוויצקי
26. רונה לוויצקי
27. ניר ריצקר
28. דנה כהן
29. שיפרה שמחה פרץ
30. אייל יהודה חברוני
31. שלמה בן הרוש
32. שרית בן הרוש
33. חנה ברטי כהן אהרונוף
34. דנה שטרן- נגד -1. חברת בילד 4 מי (חי) 2009 בע"מ2. איתן כוכבי

החלטה

  1. בפניי בקשת המבקשים לחיוב המשיבה 1 (להלן : "המשיבה" או "החברה התובעת") בהפקדת ערובה מכוח סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: חוק החברות).

    המבקשים טוענים כי כל נכסי החברה התובעת משועבדים ללא הגבלה בסכום וזאת על פי דו"ח רשם החברות שצורף לבקשה וכן נטען כי בעלת המניות בחברה הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים בשל תיק הוצל"פ שנפתח כנגדה.

    המבקשים עותרים לחיוב החברה התובעת בהפקדת ערובה בגובה של 100,000 ש"ח, סכום אשר יהווה ערובה מספקת להבטחת הוצאות המבקשים.

  2. המשיבה בתגובתה לא המציאה כל ראיה פוזיטיבית על מנת לסתור את טענות המבקשים בדבר היעדר איתנותה הכלכלית, אלא טענה כי רישומי רשם החברות אינם רלוונטיים שכן לכל חברה קיים שעבוד על נכסיה כנגד הלוואות שניתנו לחברה וכי אין ברישומים המופיעים בדו"ח רשם החברות כדי להעיד על סולבנטיות של החברה התובעת.

    כמו כן נטען כי אין רלוונטיות לחובותיה של בעלת המניות בחברה.

  3. גם משניתנה לחברה התובעת הזדמנות נוספת להגשת תגובה לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, נמנעה החברה התובעת מצירוף אסמכתאות מפורשות באשר לאיתנותה הכלכלית.

  4. גם מלשון סעיף 353א' וגם מפסיקת בית המשפט העליון שדן בנטל המוטל על חברה בע"מ המגישה תביעה נקבע כי הנטל להוכחת האיתנות הכלכלית מוטל על החברה התובעת /ראו לעניין זה דברי כב' השו' א' חיות:

    "על פי סעיף 353א לחוק החברות, מקום בו התובעת היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ניתן לחייב אותה לבקשת הנתבע במתן ערובה מספקת, אלא אם כן הוכיחה החברה-התובעת כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה במתן ערובה, כאמור. הנה כי כן, הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה מוטל עליה, שכן הכלל הוא חיוב החברה בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג, אשר יחול רק מקום שבו הראתה החברה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, או שהוכיחה נסיבות אחרות המצדיקות את הפטור. בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, את מצבה הכלכלי וכן את סיכויי התביעה אם כי, ככלל, אין לערוך בחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עוד נפסק כי משהגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב את החברה-התובעת בהפקדת ערובה עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקאות 13-12 (11.12.2009) (להלן: עניין הנדסה ממוחשבת); רע"א 857/11‏ מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, פיסקה 5 (23.5.2011) (להלן: עניין באר טוביה); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (13.7.2008); רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' אלי עד שינוע בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (29.12.2011); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 742-740 (מהדורה אחת עשרה, 2013))".

    [רע"א 6528/14 ‏רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות מדינת ישראל, 18.1.15].

  5. מאחר שהחברה התובעת X לא עשתה כל ניסיון על מנת להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת איתנותה הכלכלית, הרי שדי בכך בכדי לקבל את הבקשה לחיוב בערובה, שכן חזקה על החברה התובעת שאם היו בידיה אסמכתאות להוכחת מצבה הכלכלי הייתה מביאה אותן בפני בית המשפט.

  6. אינני מקבלת את טענת החברה התובעת לאמור כי מאחר שהתביעה הוגשה גם על ידי תובע יחיד שאינו תאגיד, הרי שהדבר מהווה נימוק לדחיית הבקשה לחיובה בהפקדת ערובה שכן המשיבים יוכלו להיפרע גם מהתובע היחיד. ראשית מלשון החוק לא ניתן ללמוד כי הכלל בדבר חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה חל רק במקרים שבהם החברה התובעת הינה תובעת יחידה, שנית טענת החברה התובעת לעניין זה נטענה כטענה בעלמא ללא כל אסמכתא משפטית התומכת בטענתה, ושלישית גם הטענה בדבר יכולת המשיבים להיפרע מהמשיב 2 שאינו תאגיד נטענה מבלי שהוכח כי אכן המשיב 2 הינו בעל יכולת כלכלית לשאת בהוצאות המשיבים למקרה ותידחה התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ