עסקינן בתביעה לפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב מעורבות רכבה, רכב מספר רישוי 49-681-59, בתאונה מיום 18.8.13.
אין מחלוקת כי בתאריך הנ"ל ארעה תאונה ליד צומת אחיהוד בין רכב התובעת אשר היה נהוג בידי מר אמיר הנו לבין הרכב בו נהג הנתבע, רכב מספר רישוי 46-433-18. התאונה אירעה עת פגע רכב הנתבע ברכב התובעת מאחור.
המחלוקת בין הצדדים נסובה על נסיבות אירוע התאונה ועל גובה הנזק.
בדיון אשר התקיים בפניי העידו שני הנהגים המעורבים.
לאחר שמיעת הנהגים, נחה דעתי להעדיף בבירור את גרסת נהג רכב התובעת (להלן – "מר הנו").
עדותו של מר הנו תאמה את האמור בכתב התביעה. לגרסתו, תוך כדי נסיעה איטית בשל עומס תנועה הוא האט את נסיעתו באופן הדרגתי עד שהרכב הגיע לכמעט עצירה מוחלטת, או אז התנגש בו רכב הנתבע מאחור.
גם הנתבע אישר כי התנגש ברכב התובעת מאחור ואף אישר כי באותו זמן היה פקק במקום.
כמובן שדי בכך כדי להטיל את עיקר האחריות על הנתבע, בשל חובתו לשמור על מרחק עצירה מפני הרכב שלפניו.
יחד עם זאת הנתבע טען בעדותו טענה אשר משליכה על נושא האשם התורם. לדבריו, רכב התובעת הגיח מצד ימין והשתלב בנתיב הנסיעה שלו ותוך כדי כך עצר לפניו באופן פתאומי.
הגם שהטענה בדבר עצירה פתאומית נטענה בכתב ההגנה, ברם הטענה בדבר השתלבות פתאומית מצד ימין היא טענה שעלתה לראשונה רק במהלך הדיון.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת