ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
8552-03-15
08/04/2015
|
בפני השופטת:
דליה גנות
|
| - נגד - |
תובעים:
1. ד' ג'
2. ג' ג'
3. ג' ג' (קטין)
|
נתבעים:
1. ד"ר אילן הלוי
2. קופת חולים מאוחדת
3. פרופ' יהושע דור
4. מרכז רפואי ע"ש שיבא תל השומר
5. מדינת ישראל
|
| החלטה |
1. לפני כתב תביעה אשר הוגש על ידי קטינה והוריה בעילה של "הולדה בעוולה" של הקטינה, ילידת 6/3/08.
2. מכתב התביעה עולה, כי הקטינה נולדה עם מומים רבים, אשר ניתן היה לאבחנם במהלך ההריון, ואילו היו מאובחנים, ניתן היה להפסיק את ההריון, דבר שלא נעשה עקב ההחמצה הרשלנית של המומים.
3. התובעים צירפו את חוות דעתו של המומחה בתחום רפואת נשים – פרופ' ישראל טלר – המונה את כשלי הנתבעים בהחמצת המומים, אשר כתוצאה מכך נמנעה הפנייתה של היולדת לייעוץ גנטי, ולא נשקלה הפסקת ההריון.
4. התובעים לא הגישו חוות דעת נוספות בהתייחס למצבה הרפואי של הקטינה ובהתייחס לנכותה, והם עותרים לפטור מהגשת חוות דעת רפואיות, ולחילופין – מתן אורכה להגשת חוות הדעת הנוספות הנדרשות, והם תולים את בקשתם בסד הזמנים הקצר שנוצר עם מתן פסק הדין בעניין המר (ע"א 1326/07 ליאור המר ואח' נ' דר' עמי עמית ואח' [פורסם בנבו, 28/5/12] ופסקי הדין שניתנו בעקבותיו.
5. הנתבעים מתנגדים למבוקש, וטוענים, כי אם מבוקש לצרף חוות דעת נוספות לתובענה, הרי שחובה על התובעים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף חוות הדעת האמורות, דבר שלכאורה אינו אפשרי מחמת התיישנות התובענה.
דיון והכרעה
6. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) קובעת את חובתו של תובע לצרף חוות דעת לכתב התביעה, לצורך הוכחת עניין שברפואה, וכן נקבע, כי בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית "מטעמים מיוחדים שירשמו", והאמור מצא ביטויו, למשל ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון נ' עזבון המנוח אייזנבך ז"ל [פורסם בנבו, 8/5/12], שם נקבע:
"ככלל, על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית לביסוס טענותיו (זאת בהבדל מהכלל בדבר חוות דעת מומחים אחרים, שאינם עניין שברפואה, שאותן אין לצרף לכתבי הטענות). בעניין זה נפסק כי: ' בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא, או חוות דעת של מומחה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). חובה זו הינה בעלת משמעות מיוחדת בתביעות בשל רשלנות רפואית, שאז תלויות הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק בחוות דעת כזו'" (ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה (4) 898) (וכן ראו: רע"א 8045/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי [פורסם בנבו, 23/3/97]; רע"א 5793/10 הרשות הפלשתינית נ' עזבון שבו [פורסם בנבו, 17/12/10].
7. כאמור, תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט, וזאת "מטעמים מיוחדים שירשמו". תקנות סדר הדין האזרחי אינן מונות רשימה סגורה של "טעמים מיוחדים", אולם אלו עוצבו במהלך השנים על ידי בתי המשפט (ראו למשל: עניין אייזנבך; רע"א 7474/00 עיריית תל אביב יפו נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו (2) 193, 195; רע"א 10251/02 אפרים כץ חמים וטעים נ' דואני, פ"ד נז (1) 797, 799; רע"א 8998/10 אלישע בע"מ נ' זובידאת [פורסם בנבו, 21/3/11]; רע"א 4928/11 תותיה נ' מובדא [פורסם בנבו, 28/12/11]; רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו [פורסם בנבו, 10/12/08]; רע"א 7731/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה אביטל הלפרין ז"ל [פורסם בנבו, 21/6/07]).
בעניין אייזנבך הבהיר בית המשפט את הנטל הכבד המוטל על המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית, בהבהירו: