לפניי תביעת פיצויים בגדרה טוענים התובעים כי הנתבעים – מנהל מקרקעי ישראל ועובדת המנהל – אפשרו ברשלנותם לצד השלישי – אחיהם של התובעים ( להלן- "מיכאל")– להעביר על שמו ללא תמורה מחצית ממשק 34 במושב שואבה, אשר היה רשום על שם אימם המנוחה של התובעים ושל הצד השלישי.
העובדות
התובעים ומיכאל הם ילדיהם של ליאון ופרלה בלילי ז"ל (להלן – "ליאון" ו-"פרלה"). ליאון ופרלה היו בעלי הזכויות במשק מספר 34 אשר במושב שואבה. לפני שנים רבות התגרשו בני הזוג, ולמרות ששניהם המשיכו לגור יחד במשק, העביר ליאון, בשנת 1992, את זכויותיו במשק לפרלה, כך שהיא הפכה להיות בעלת הזכויות היחידה בו. במהלך השנים חתמה פרלה על שני ייפויי כוח – האחד משנת 2002 למיכאל, והשני מיום 24/12/06 לעו"ד בן דוד – אשר אפשרו למיופי הכוח הנ"ל לבצע עסקאות במשק. ליאון – אביהם של התובעים ומיכאל – הלך לבית עולמו ביום 08/11/06, ומן העדויות שנשמעו לפניי עולה כי כבר בסמוך לשבעה על מות האב התגלעו מחלוקות בין התובעים לבין מיכאל, מחלוקות ששורשיהן במחלוקות משפחתיות קודמות מלפני שנים רבות. על רקע זה שרר חוסר אמון בין הצדדים, וכתוצאה מכך זמן קצר לאחר סיום השבעה הגישו התובעים לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו מניעה אשר יאסור על השימוש בשני ייפויי הכוח. בית המשפט נתן צו מניעה זמני עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים. אין מחלוקת כי צו זה הומצא לנתבעים. מלבד בקשה זו הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה גם בקשה נוספת למינוי אפוטרופוס לפרלה. שתי הבקשות נדונו במעמד בעלי הדין לפני כב' סגנית הנשיאה מימון ביום 27/01/07. במהלך הדיון הסכימו מיכאל ועו"ד בן דוד שלא לעשות שימוש בייפויי הכוח, ובהמשך לכך ניתנה ביום 28/01/07 החלטה לפיה ייפויי הכוח בטלים (ראו – נספחים 5-4 לכתב התביעה).
אחר הדברים האלה, התברר לתובעים כי עוד ביום 10/12/06, קרי- חודש וחצי לפני הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, חתמה פרלה על תצהיר ועל טופס "בקשה להעברת זכויות במגזר החקלאי", לפיהם היא מעבירה למיכאל ללא תמורה מחצית מזכויותיה במשק, וכן על ייפוי כוח נוסף , שלישי במספר, לטובת עו"ד גרמן אוסטרובסקי. עוד הסתבר, כי על יסוד מסמכים אלו הגיש עו"ד אוסטרובסקי למנהל מקרקעי ישראל, ביום 01/01/07, קרי- בין מועד מתן צו המניעה הזמני במעמד צד אחד לבין מועד הדיון במעמד שני הצדדים, בקשה לרישום הזכויות על שם מיכאל, וכי כבר ביום 21/01/07 השלים המנהל את העברת הזכויות כמבוקש (ראו – נספחים ב-ג לתצהיר הנתבעת 2). במילים אחרות, במועד שבו התקיים הדיון לפניי כב' סגנית הנשיאה מימון מחצית המשק כבר נרשמה על שם מיכאל, אך הוא לא גילה זאת לבית המשפט. לאחר שנודעו לתובעים העובדות הנ"ל הם מיהרו והגישו תביעה נגד מיכאל ונגד המנהל לביטול העברת הזכויות (להלן- "התביעה לביטול ההעברה"). במסגרת ההליכים בתביעה זו מסר ב"כ המנהל בפתח ישיבת ההוכחות הצהרה בזו הלשון:
"אבקש למסור הודעה כדי למנוע אי הבנות. בתיק החלקה המדוברת במנהל מקרקעי ישראל נמצא צו מניעה שגבירתי נתנה ב-28/12/06, שצורף לתצהיר של יוסי בלילי. הצו מניעה כן נמצא בתיק המנהל ולא ראו אותו קודם לכן. לכן זה לא עלה בתגובה של המנהל בתחילת ההליך. כרגע אנו יכולים להגיד שאם הצו מניעה הזה היו רואים אותו לפני העברת הזכויות המנהל היה מבצע בדיקה לפני שהיה מעביר את הזכויות..."
(ראו- נספח ז' לתצהיר הנתבעת 2).
לאחר הצהרה זו המשיכו ההליכים עד תומם.
ביום 15/06/09 ניתן פסק דין בתביעת התובעים לביטול העברת הזכויות. בפסק הדין קבעה כב' סגנית הנשיאה מימון כי התצהיר וייפוי הכוח עליהם חתמה פרלה בטלים, ובהמשך לכך ציוותה כב' השופטת מימון על המנהל לבטל את רישום העברת הזכויות. במסגרת פסק דינה התייחסה כב' סגנית הנשיאה מימון למצבה הרפואי של פרלה עובר לחתימת המסמכים, להתנהגותו של מיכאל ולהתנהגות המנהל.
אשר למצבה הרפואי של פרלה, כב' סגנית הנשיאה אימצה את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה:
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.