ת"א 8126-10-10 ר נ' א'

1.זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מפגיעת ירי שירה הנתבע לעברו.

התובע, יליד 1993, תושב כפר יפיע, טען בתביעתו כי בתאריך 6/11/09, יצא בסביבות השעה 17:00, עם חבריו, בני דודים, לטיול רכיבה על סוסים בסמוך לקיבוץ גניגר, כאשר לפתע, וללא כל אזהרה מוקדמת, פתח הנתבע, שהיה בדרכו חזרה מאימון מטווחי ירי בקיבוץ גניגר, בירי של מספר כדורים לעבר התובע וחבריו. הירי נפסק לרגע וחודש שוב לעברו של התובע. הירי בוצע, ככל הנראה, בשל חשדו של הנתבע כי מדובר בגנבים.

כתוצאה מהירי נפגע התובע קשות בחזהו ובצווארו (להלן: "האירוע").

2.אקדים ואומר, כי למועד ההוכחות שנקבע לתאריך 14/1/14 התייצב התובע ועדיו, אך הנתבע לא התייצב. בעקבות כך, וכמצוות תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ביקש התובע להוכיח את תביעתו.

בהקשר זה יצוין, כי הנתבע היה מיוצג תחילה ע"י עו"ד וכתב ההגנה הוגש בשמו; אלא שבדיון מ- 20/10/13 שוחרר ב"כ הנתבע מהמשך ייצוגו, לאחר שלקראת הכנת תצהיר עדותו הראשית, כפי החלטת בית המשפט, הודיע בא כוחו, כי הקשר עם הנתבע נותק לחלוטין, והנתבע אינו עונה יותר, לא לפניותיו הטלפוניות ולא לפניותיו בכתב (ר' הודעת ב"כ הנתבע תחת בקשה 19). בהמשך הודיע ב"כ הנתבעת (תחת בקשה 20), כי נתקבלה אצלו הודעה מהנתבע בדואר האלקטרוני, ממען שאינו ידוע לו, ממנו עולה כי הנתבע עזב את מענו הידוע, וכי הוא נסע לחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת.

כאמור, בנסיבות שנוצרו, לא היה מנוס משחרור ב"כ הנתבע מהמשך ייצוגו.

נסיבות התאונה:

3.מטעם התובע הוגשו שלושה תצהירי עדות ראשית, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, מכוח תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי: עדות התובע (תצהירו סומן ת/1); עדות ע.א.נ.  (עת/2) (תצהירו סומן ת/2); ועדות מ.נ.  (עת/3) (תצהירו סומן ת/3).

4.לאחר שעיינתי בתצהירי העדות הראשית מטעם התביעה, הנני קובע כי אכן עלה בידי התובע להוכיח תביעתו "עד כמה שחובת הראיה עליו".

5.התובע העיד בתצהירו באשר לנסיבות התאונה, כי לפתע ראה ג'יפ לבן, שנסע יחד עם עוד רכבים בשביל לכיוון קיבוץ גניגר, כשהוא חוזר, עוצר, והנהג שבתוכו שולף אקדח ויורה לעבר התובע. נהג הג'יפ לא הסתפק בכך, אלא ירד מהג'יפ והחל לירות לעבר התובע וחבריו.