ת"א 7600-09-12 ואח' כהן ואח' נ' רס.אא. יזמות והשקעות בע"מ

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 3.8.16 בשלוש תביעות שאוחדו, זאת במסגרת הליכים שונים שהתנהלו בין הצדדים הנוגעים ל"קבוצת רכישה" שנוהלה על ידי המבקשת, כאשר במסגרת הקבוצה רכשו המשיבים דירה, הכל כפי שפורט בפסק הדין.

2.במסגרת הבקשה נטען שמבוקש עיכוב ביצוע עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור שיוגש בקרוב, וכן התבקש עיכוב ביצוע פסק הדין עד לדיון בהחלטה בבקשה זו, שאם לא כן עלול להתרחש, לדברי המבקשת, "נזק בלתי הפיך" שיהפוך חלילה את הדיון לתיאורטי. בעניין זה מפנה המבקשת לפסק הדין שקבע, כי לאחר ביצוע התשלומים החלים על המשיבים בהתאם לפסק הדין, תועבר הבעלות בדירה למשיבים עד ליום 1.11.16.

3.עיקר הבקשה עוסק בסקירת העובדות ששימשו בסיס לדיונים בבית המשפט למתן פסק הדין, ולמעשה הבקשה מנסה להתמודד עם הקביעות בפסק הדין, תוך שהמבקשת טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים ביותר, כאשר לשיטתה נפלו טעויות בפסק הדין.

4.מובן מאליו, כי אין בדעת בית משפט זה למתוח ביקורת לחיוב או לשלילה על פסק דינו, והדבר ככל הנראה יתברר במסגרת הערעור בבית המשפט העליון.

5.זאת ועוד, על פי התיקון שנערך בתקנות סדר הדין האזרחי, שעה שמוגש ערעור, הסמכות להורות על עיכוב ביצוע פסק דין נתונה לערכאת הערעור, וממילא מוגבלת סמכות בית משפט זה להורות על סעד של עיכוב ביצוע זמני של פסק הדין עד להגשת הערעור והכרעת ערכאת הערעור בנושא עיכוב ביצוע פסק הדין.

6.המשיבים הגיבו לבקשה וטענו כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, שכן לשיטתם לא נפלה טעות בפסק הדין. יתרה מכך, המשיבים טוענים כי התמורה שנקבעה בפסק הדין שולמה על ידם ולמעשה הכספים הופקדו בידי בא כוח המבקשת בהתאם להוראות פסק הדין.

7.בהקשר זה ראוי לפנות לתצהירו של מר רוני סיני מטעם המבקשת, ממנו עולה כי המחאה הועברה על ידי המשיבים לידי בא כוחו בהתאם להוראות פסק הדין עוד ביום 11.9.16, ואילו הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי הוגשה מספר ימים לאחר מכן. מצאתי לנכון להעיר כי פסק הדין ניתן ביום 3.8.16, וגם אם מדובר בפגרת בית המשפט, היה זה ראוי שהמבקשת לא תמתין למעלה מחודש ימים, אלא תפנה מייד בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. כעולה מתגובת המבקשת לתגובת המשיבים, ההמחאה לא נפרעה על ידי בא כוח המבקשת, זאת בהתאם להוראות שקיבל ממנהל המבקשת.

8.טענה מרכזית אליה ראיתי לנכון להתייחס היא השאלה, האם מדובר במצב בלתי הפיך. אכן, אילו יתקבל הערעור במובן זה שייקבע כי בכל מקרה המשיבים אינם זכאים לדירה כלל ובכל תנאי שהוא, כי אז מסירת החזקה והעברת הבעלות בדירה תסכל את החלטת בית המשפט העליון. למרות שהבעתי עמדתי קודם לכן שאין בכוונתי לדון בסיכויי ההצלחה או בביקורת שמותחת המבקשת על פסק הדין, נראה לי כי הסיכוי שבית המשפט יקבע כך אינו גבוה, כאשר עיקר המחלוקת בין הצדדים היא כספית.

9.עוד עולה מבקשת המבקשת ותגובתה לתשובת המשיבים, כי בדירה מתגוררים דיירים שהם בני משפחה של מנהל המבקשת, כאשר דירה זו הושכרה להם בעבר. עניין זה גם זכה להתייחסות בפסק הדין במסגרת המחלוקות שבין הצדדים באשר לדמי השכירות שנגבו עבור הדירה. המבקשת טוענת כי במידה שלא יעוכב ביצוע פסק הדין, ייווצר מצב בו על השוכרים לפנות את הדירה, דבר שיגרום נזק.