נתוני רקע
1.התובעת היא חברה הרשומה כחוק בישראל שעיסוקה, בין היתר, ביבוא ושיווק חלקי חילוף וצבע לכלי רכב. הונחה בפניי תביעתה הכספית על סך 100,787 ₪ אשר הוגשה נגד הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת"), שהיא חברה הרשומה כחוק בישראל ועיסוקה בהפעלת מוסך לפחחות וצבע וכנגד בעליה ומנהליה, הם הנתבע 2 (להלן, גם "יחיאל") והנתבע 3 (להלן, גם "צחי").
2.כנטען בכתב התביעה בתאריך 27.7.06 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם שהסדיר את תנאי הפעילות ביניהן (להלן – "הסכם הבלעדיות"). מכוחו של הסכם הבלעדיות, כך נטען, קיבלה הנתבעת מהתובעת ללא תמורה ציוד בשווי שנישום חוזית בסכום של 203,500 ₪ בצירוף מע"מ. הנתבעת, בתמורה, התחייבה לרכוש מהתובעת צבע באופן בלעדי. תוקפו של הסכם הבלעדיות היה ל-5 שנים. סוכם כי לעת הפרה תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי מוסכם בסך של 203,500 ₪ ומע"מ, ובניכוי תקופת הפעילות היחסית.
ואולם, כך המשך כתב התביעה, בחודש אוגוסט 2008 הפרה הנתבעת את ההסכם, בכך שרכשה מוצרים מאחרים. משום כך, ובהתאם לתחשיבה של התובעת, היא זכאית לפיצוי מוסכם בסכום יחסי שעולה לכדי 91,421 ₪. לכך הצטרפה יתרת חוב פתוח על סך 9,366 ₪. מכאן התביעה. ככל שעסקינן ביחיאל וצחי הם נתבעו מכוח ערבותם למילוי התחייבויות הנתבעת, בהסכם הבלעדיות.
3.הנתבעים התגוננו בפני התביעה. נטען כי עובר למועדים הרלוונטיים ניהלו הצדדים משא ומתן אשר לא הבשיל לכדי הסכם. אכן הנתבעת, יחיאל וצחי נדרשו וחתמו על טיוטת הסכם הבלעדיות. מכוחו של זה אמורה הייתה התובעת לספק, בגדר הציוד לו התחייבה, תנור צבע. ואולם משהגיע התנור לחצריה של הנתבעת התברר כי הוא מאיכות ירודה ביותר ומיושן עד מאוד. לנוכח זאת פנו הנתבעים בטרוניה אל נציג התובעת שנשא ונתן עמם, והוא מנהל המכירות באיזור הצפון, מר עאמר עמורי (להלן - "עאמר"). עאמר הביא את תלונותיהם של הנתבעים לידיעתו ושיקולו של מנכ"ל התובעת, מר רונן בן-ברוך (להלן – "רונן"). זה הסכים שהסכם הבלעדיות לא ישתכלל. כך, ממילא, לנוכח העובדה שלאותה עת ממילא הסכם הבלעדיות טרם נחתם על ידי התובעת, אלא אך על ידי הנתבעים.
בעלי הדין הגיעו להבנות אחרות אשר מכוחם סוכם שהנתבעת תרכוש מוצרים מן התובעת, אך לא באופן בלעדי וללא פרק זמן מינימאלי.
לשיטתם של הנתבעים תנא דמסייע לגרסה זו נעוץ במכתב שהנפיקה לה התובעת ביום 27.1.09. על כך בהרחבה בהמשך.
4.התובעת הגישה כתב תשובה בעקבות כתב ההגנה. נטען על ידה כי הסכם הבלעדיות לא נחתם על ידה, אך מחמת טעות ואולם ברי שהוא בר-תוקף ובעלי ההסכם פעלו על פיו. הוכחשה הטענה אודות דין ודברים שהיה בין בעלי הדין לעניינו של התנור. ככל שעסקינן במכתבו של עאמר מיום 27.1.09 הרי הוא גם נכתב תוך חריגה מסמכות ומכל מקום הוא הוצא במרמה, תוך ניצול תום לבו, על מנת שהנתבעים יזכו במרמה בתגמולי ביטוח.
5.לאחר מיצוי הליכי ביניים הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות והמצהירים נחקרו עליהם. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של רונן, מר אוסמה סרוג'י, סוכן שלה, ושל עאמר. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של מר גילי חיון (גסטון) (להלן – "גילי"), של מר סלים ברכה (להלן – "סלים"), אחד מעובדי הנתבעת, ושל יחיאל. לתצהיריו של יחיאל אף צורפה חוות דעתו של השמאי עובד אופיר ממשרד אבי חזן בע"מ (להלן – "השמאי"). בחוות דעתו אמד השמאי, נכון לאוקטובר 2010, את פריטי הציוד שנישומו, כזכור, בגדר הסכם הבלעדיות בסכום של 203,500 ₪ בצירוף מע"מ. בהתאם לחוות הדעת נישומו אלו בסכום כולל של 41,000 ₪. תנור הצבע נישום, בגדר הסכום הכולל האמור, בסכום של 15,000 ₪. השומה כוללת 10 פריטי ציוד הגם שהסכם הבלעדיות מנה 11 פריטי ציוד.