ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
7150-04-16
19/07/2016
|
בפני השופטת:
הבכירה רים נדאף
|
- נגד - |
מבקשים:
1. עריפה אבו סביה 2. אניס אבו סביה
|
משיביםמשיבים פורמאלים :
1. עבד אלחמיד עזאיזה ז"ל 2. וליד עבד אלחמיד עזאיזה 3. סעיד עבד אלחמיד עזאיזה 4. סעיד עווד עזאיזה 5. מוחמד עווד עזאיזה 6. ג'מאל עווד עזאיזה 7. עבד אלחמיד עווד עזאיזה 8. עבד אלמינעם עווד עזאיזה 9. עבד אלחפיד עזאיזה 10. מוטיע עווד עזאיזה11. הוועדה המקומית לתכנון ובניה "גליל מזרחי" 12. לשכת רישום המקרקעין/רשם המקרקעין
|
החלטה |
1. בפניי בקשה מאת משיב מס' 3 (להלן: "סעיד"), לביטול צו המניעה, שניתן נגד כל המשיבים ביום 18.4.16.
רקע עובדתי ועיקרי טענות הצדדים:
2.ביום 9.2.16 ניתן פסק דין על-ידי כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי, בת"א 21535-02-10, בתביעה שהוגשה לפירוק השיתוף בחלקה 32, בגוש 16972 (להלן: "חלקה 32"), כאשר סעיד והמבקשת עריפה אבו סביה (להלן: "עריפה") היו חלק מהנתבעים שם, ונפסק שם , בין היתר, כי משלא התייצבו יתר הצדדים הם מנועים מלהעלות טענה כלשהי הן כנגד חוו"ד והן כנגד ההסכמות שפורטו שם (להלן: "פס"ד החלוקה"/ "תיק הפירוק").
3. לאחר פס"ד החלוקה הגישה עריפה, שהייתה נתבעת מס' 33 בפס"ד החלוקה) בקשה לביטולו, בשמה ובשם הנתבעים 34-49 ובמקום כולם. בין יתר הטענות שהועלו בבקשה, היו אי קבלה לידיה כתב תביעה ו/או זימון לדיון, וכי הצדדים אשר עמדו בפני בית המשפט ואשר חילקו את החלקה כרצונם בלבד, הטעו את בית המשפט והתעלמו ממנה ומבני משפחתה.
4. ביום 24.3.16, דחתה כב' השופטת דחלה-שרקאוי את הבקשה לביטול פסק הדין.
5. ביום 5.4.16, הגישו עריפה ובנה אניס אבו סביה (להלן: "אניס") במסגרת התיק הנדון בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, לאסור על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה או ביצוע עבודות ו/או תשתית ו/או הכנת בנייה ו/או בנייה ו/או הגשת בקשה ו/או קבלת היתר בניה במגרש מס' 60 בחלקה 39 בגוש 16972, הנמצא באדמות כפר דבורייה (להלן: "חלקה 39"). כן, להימנע מלעשות ו/או מלהתקשר בהסכם העברת זכויות הן במכר ו/או במתנה ללא תמורה ו/או רישום עפ"י ירושה ו/או רישום בכל דרך שהיא עם צד ג' כל שהוא ו/או עם מי מהמשיבים 1-10 ביניהם לבין עצמם, באותו מגרש 60 בחלקה 39.
6. ביום 5.4.16, קבעתי, כי לא שוכנעתי שיש להיעתר לבקשה במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים.
7. עריפה ואניס טענו בבקשתם, כי עריפה הינה בעלת הזכויות ב-457 מ"ר בחלקה 32 (להלן: "המקרקעין"), היא ירשה את זכויותיה כפי שהנתבעים ירשו, כאשר היא והנתבעים 1-10 נקראים בשם הידוע: "בית אב סעיד עבד אלמג'יד עזאיזה" (להלן: " בית אב סעיד"), ואשר כולם יורשים מאותו מקור, עיזבון המנוחה תריה עזאיזה ז"ל (להלן: "עזבון תריה"), וכל הצדדים הינם יורשי בית אב סעיד. עריפה, קיבלה את זכויותיה במקרקעין, בעקבות ויתור ללא תמורה מאחייה ואחיותיה, העברה אשר השלימה את זכויותיה עפ"י הירושה, וכן אמורה לקבל את היתרה המהווה 47 מ"ר מעיזבון אחותה המנוחה עפיפה, הרשומה כבעלים של 47 מ"ר בנסח הרישום בחלקה 32, ובזאת תהא הבעלים של המקרקעין המהווה 504 מ"ר בחלקה 32. אניס הינו, הזכאי להירשם כבעל הזכויות במקרקעין דלעיל, בהסתמך על הוויתור ללא תמורה שקיבל מאמו עריפה בחלקה 32, ואף זכאי להיות הבעלים של עוד 47 מ"ר אשר יקבל מאחותה המנוחה של עריפה.
8.לשני הצדדים, רשומים חלקים שונים בחלקות ובגושים שונים, מתוך הסכמה בין הצדדים, עריפה לךטענתה הייתה אמורה לקבל את זכויותיה ו/או המגרש שלה בחלקה 32, אך הנתבעים 1-10 (להלן: "המשיבים") התעלמו ממנה, ניהלו הליך משפטי בתיק הפירוק, מבלי להודיעה אודותיו, היא לא קיבלה לידיה את כתב התביעה בו ו/או זימון לדיון ו/או כתבי בי-דין הנוגעים לתיק הפירוק, אשר ניתן בו לאחרונה פסק דין, ואשר לפיו המשיבים חסמו ממנה מלקבל מגרש ריק לבניה בגוש ובחלקה 16972/32. היא הגישה בקשה לביטול פס"ד, אך בקשתה נדחתה. כעת המשיבים מתכוונים לבנות במגרש האחרון הפנוי, אשר הוא היחידי שנותר ריק, ואשר בו תוכל עריפה לממש את זכויות הקניין שלה, הלא הוא המגרש, נשוא הבקשה.