ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
6993-07-09
17/07/2014
|
בפני השופט:
דר' עדי זרנקין
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד טלי טרייבנד
|
הנתבעת:
שירותי בריאות כללית עו"ד אהרונסון ואח'
|
פסק דין |
1.התובעת, ילידת 1954, אובחנה בתחילת שנות התשעים כסובלת ממחלת עור הקרויה "ילפת שטוחה"-Lichen Planus בלע"ז, שהינה מחלת עור דלקתית כרונית (להלן-מחלת העור או ליכן פלנוס). פרט למחלה זו התובעת סובלת גם מסכרת, מנופאוזה מוקדמת, תת פעילות של בלוטת התריס ושומני דם מוגברים.
2.עם התפרצות מחלת העור לראשונה, טופלה התובעת בטיפול מקומי יחד עם טיפול סיסטמי בקורטיקוסטרואידים מסוג פרדניזון. לאחר טיפול זה מחלת העור נרגעה למשך כ-10 שנים.
3.באוקטובר 2001 התפרצה מחלת העור אצל התובעת בשנית, והתבטאה, בין היתר, בתפרחת לאורך הגפיים, העשויה מקשריות ורבדים מעובים. במהלך ביקוריה של התובעת בקופת החולים אצל רופא עור ורופא המשפחה, טופלה בטיפולים מקומיים וסיסטמיים, לרבות באמצעות קורטיקוסטרואידים, אשר לא הביאו להטבה; בהתחלה טופלה התובעת בטיפול תרופתי מקומי ובתרופה הקרויה גריפולין, שלמרבית הצער לא היה יעיל, ותסמיני המחלה אף הוחרפו. לאחר מכן, התובעת טופלה תרופתית בפרדניזון (60 מ"ג) עם הנחיה לירידות הדרגתיות ל-10 מ"ג כל 10 ימים. דווח כי בהתחלה הטיפול בפרדניזון הביא להטבה מסויימת במצבה של התובעת, אך עם הורדת המינון ל- 10 מ"ג המחלה התלקחה שוב. עקב תלונת התובעת על כאבי גב תחתון הופסק הטיפול בפרדניזון והומלץ על טיפול תרופתי בתרופה נוספת הקרויה Trisequens, וזאת למשך שלושה חודשים. משגם טיפול זה לא הביא להטבה, הופנתה התובעת למרפאת העור של בית החולים בילינסון לצורך הערכת מחלתה והתאמת הטיפול בה.
4.בבית החולים התקבלה התובעת במרפאת העור ביום 11.4.02, ובתיעוד הקבלה דווח, בין היתר, על פריחה סימטרית, מפושטת, ממוקמת בגפיים העליונות והתחתונות, וכן בבטן, המורכבות מפפולות פוליגונליות בצבע חום-סגול, שחלקן במהלך נסיגה.
ביום 21.4.02 התקבלה התובעת לאשפוז במחלקת העור בבית החולים ובתיעוד המחלקה נרשם, בין היתר, כי התובעת התקבלה לאשפוז עקב החמרה במחלת ליכן פלנוס. תסמיני המחלה תוארו כך: "תפרחת סימטרית שמערבת את האמות (גם אספקט פלקסורי וגם אקסטנסורי), גב, גפיים תחתונות וקרקפת באיזור קו השיער. התפרחת מורכבת מפפולות ורבדים אריתמתותיים בעלי גוון סגול, חלקם עם גבול פוליגונלי, ומכוסים קשקשת כסומה עדינה, רובם שטוחים, אך בגב עליון- מספר רבדים היפרטרופיים". עוד תועד, כי התובעת טופלה בחסימות עם דרמלר, עם שיפור חלקי בלבד במצבה, ועל כן הוחלט על טיפול הידוע בשם PUVA (להלן – PUVA או הטיפול).
הטיפול ב- PUVAהינו שילוב של טיפול בקרני UV יחד עם נטילת תרופה בשם פסורלן או Oxsoralen (אוקסרלן).
המינון ההתחלתי שהוחלט עליו היה 1 גאול, ומינון פסורלן היה 40 מ"ג (30 טיפולים).
בבית החולים עשו לתובעת את הבדיקות הדרושות, אשר היו בגדר הנורמה, פרט לערכי בילירובין ו- GPT, שהיו מעט מעל הנורמה.
גם בדיקת עיניים לשלילת קטרקט וגם בדיקת ANA לאיתור כשלים אוטואימונים הייתה שלילית, וכמו כן נמצא כי בדיקות להפטיטיס B ו-C היו שליליות.
התובעת שוחררה מן האשפוז במחלקה ביום 25.4.02 עם המלצה על המשך טיפול ב- PUVA במסגרת אשפוז יום, המשך טיפול מקומי בדרמלר, ׁומעקב רופא מטפל ורופא עור בקהילה.
5.התובעת עברה 21 טיפולי PUVA החל מ-2.5.02 עד 7.7.02, במסגרת אשפוז יום בבית החולים. במהלך הטיפולים החלה התובעת לסבול מבחילה והקאות. תלונה ראשונה על בחילה תועדה ביום 26.5.02. כפי שתועד, הבחילה יוחסה לטיפול, כתופעת לוואי צפויה.
יש לציין כי בתקופת הטיפולים ביקרה התובעת גם אצל רופא המשפחה בקהילה. בביקור מיום 27.6.02 תיעד רופא המשפחה, בין היתר, את תלונותיה של התובעת על בחילה, מזה יומיים, וכן על הקאות.
ביום 30.6.02 דווח בדף מעקב לטיפול PUVA, כי עקב תלונת התובעת על בחילות והקאות, הוחלט להוריד את המינון של הפסורלן ל-20 מ"ג, ונרשם עוד כי יתכן והבחילה וההקאות נגרמו עקב נטילת הפסורלן. בדיקות דם שבוצעו לתובעת באותו יום הראו, כפי שתועד על ידי רופא המשפחה בביקור התובעת מיום 9.7.02, על הפרעה בתפקודי הכבד.
התובעת הופנתה לבדיקת אולטראסאונד כבד ודרכי המרה, וכן הופנתה לבדיקות תפקודי כבד חוזרות. כמו כן, רופא המשפחה הורה באותו שלב על הפסקת כל טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי בפסורלן הופסק ביום 7.7.02.