אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 6788-08-16 מויאל נ' נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ ואח'

ת"א 6788-08-16 מויאל נ' נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/04/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6788-08-16
06/04/2017
בפני השופט בכיר:
אהוד שוורץ

- נגד -
תובעת:
מרגלית מויאל
נתבעים:
1. נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
2. עיריית תל-אביב

החלטה

התובעת בעלת דירה ברחוב מנחם בגין 35 בתל-אביב. לטענתה הבניין בו נמצאת הדירה הינו במרחק של חצי מטר מעבודות שמבצעות הנתבעות ובקשר לפרויקט הרכבת הקלה, תחנת מנחם בגין/קרליבך, שהיא התחנה הגדולה והמרכזית בעבודות הרכבת הקלה. נטען שהעבודות התחילו בשנת 2015 וצפויות להסתיים לא לפני 2022. נטען שהשוכרים עזבו את הדירה עקב רעש אדיר ובלתי פוסק כתוצאה מן העבודות, כאשר מנגד לתובעת משכנתא בגינה משולם סכום חודשי גבוה 4,500 ₪, נטען שבוצעו עבודות מיגון בדירה לעניין רעש, אך ללא הועיל. קיים זיהום אוויר קשה, לכלוך, ריחות ורעידות בקרקע שאינם מאפשרים המשך מגורים בדירה. נטען לירידת ערך קשה של הדירה, וביכולת התובעת להשכיר את הדירה במחיר ריאלי וברצף, וכאשר נדרש פיצוי בסך של 120,000 ₪ שיש בו לשקף הפסדי שכירות שהיו וצפויים, וכן הפסד בגין ירידת ערך. כן נתבעו סך של 13,455 ₪ הוצאות עבור תיקון מערכת ביוב בבניין, וכן סך 8,000 ₪ הוצאות בקשר לשער הכניסה לבניין.

הנתבעת 1 טוענת בכתב ההגנה כי הינה חברה ממשלתית האחראית על תכנון והקמת מערכת הסעת המונית בתל-אביב, ובכלל זה פרויקט הרכבת הקלה. נטען שמדובר בתכנית, שאושרה כבר בשנת 2003, כאשר נקבעו בה הוראות למניעת מפגעי רעש ומיגון אקוסטי. נטען שבהליך קודם שהיה בין הצדדים נדון עניין המיגון האקוסטי בדירה, וניתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וכאשר נלווה לו הליך נוסף בהוצל"פ ובבית משפט לתביעות קטנות, וכאן מדובר בהליך רביעי במספר. בסופו של יום נקבע במסגרת הסכמה בהליך הראשון כי התשלום שייקבע בקשר לעניין המיגון הינו: "לסילוק סופי של כל טענות התובעת , ולא תועלה כל טענה ביחס לרעש ו/או מטרדי רעש בדירה ו/ או מטעמה, כתוצאה מביצוע עבודות של פרויקט הרכבת הקלה, הנתבעות מודיעות שהתשלום נעשה כמחווה לרצון טוב ולפנים משורת הדין". הנתבעת 1 מבקשת דחיה על הסף עקב, מעשה בי-דין נוכח ההליך הקודם, ומניעות מלהגיש תביעה בגין מטרדי רעש בקשר למיגון האקוסטי הדירתי, וכן עקב שימוש לרעה בהליכי משפט, וכן נוכח קיומו של סעד חילופי – תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

הנתבעת 2 טוענת, להעדר עילה נגדה ולהעדר יריבות, כאשר הקשר לעניין הנזקים הנטענים ועל פי התביעה, הינו בין התובעת לנתבעת 1, שגם ההליכים הקודמים היו נגדה בלבד. נטען להעדר קשר סיבתי, ולקיום מעשה בי-דין נוכח הליך קודם שצוין לעניין מיגון רעש שבין התובעת לנתבעת 1. נטען לקיום סעד חילופי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, ולהעדר סמכות עניינית בקשר לטענות כנגד התכנית.

בדיון קודם במעמד הצדדים, בית המשפט המליץ לקיים הליך גישור והכול מבלי לפגוע בטענות. בהמשך התובעת הודיעה שהיא מוכנה לגישור, וכך גם הנתבעת 2. הנתבעת 1 לאחר שיקול הודיעה שבנסיבות אינה רואה מקום לקיום גישור. בדיון נוסף מיום 30.3.2017, הנתבעת 1 מסרה שתהיה מוכנה לשקול עמדתה שוב, לאחר הכרעה בטענות הסף. התובעת מבקשת למנות מומחה לשמאות והערכת הנזקים לצורך קידום התיק.

לאחר עיון בחומר והדיונים שהתקיימו בפניי, אני מחליט לקבל את טענות הסף, בהקשר של רעש נטען מכוח הליך קודם, וכן סילוק חלק מן התביעה, ולעניין ירידת ערך הדירה, ונוכח הוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. בקשר למטרד הרעש, הדברים עלו הוסכמו ונבלעו בפסיקה שניתנה בהליך קודם שבין הצדדים בתיק ת"א 23934-10-15. אין מקום נוכח תנית ההסכמה, אליה התייחס גם כב' השופט מאור בפסק דינו, ושצוטטה לעיל, לאפשר לפתוח בבירור מחודש ובקשר לאותו עניין, ומכוח הכלל של סופיות דיון. יחד עם זאת, אציין שהמניעה הינה לגבי טענות בהקשר של מטרד רעש בלבד, ואין מדובר במניעה כללית שחוסמת כל סוג אחר של טענה, עניין שבוודאי אינו עולה מלשון התניה, ובכל מקרה אינו מצדיק קביעה גורפת למעשה בי-דין כללי, ובקשר לכלל טענות ושאינן קשורות לרעש.

לעניין סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, נקבע בת"א 29066-04-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעניין קטן ואח' נ' נתיבי ישראל ואח', כי נוכח הסעיף האמור, אין מקום לאפשר תביעה לירידת ערך דירות, עקב שינוי תכנוני, על ידי מי שכבר תבע לפי אותו סעיף, או שהיה יכול לתבוע לפיו, ולא ניצל זכותו. קביעה זו אושרה בבית המשפט העליון ברע"א 6483/15 ו- 6866/15, כב' השופט סולברג בהסכמת השופטים דנצינגר וברון, שם נקבע בין השאר כי:

"לא ניתן לתבוע בנזיקין בגין נזק שניתן היה לתבוע במסגרת סעיף 197, אף לאחר חלוף תקופת ההתיישנות שלפי הסעיף. אשר לנזק שאינו בר פיצוי לפי סעיף 197, נקבע כי לא ניתן לתבוע בנזיקין בגינו על בסיס עוולת המטרד, אם המטרד נובע במישרין מהתכנית. אולם, אפשר יהיה להגיש תביעה כאמור אם התובע אינו בא בגדרי סעיף 197, ואם המטרד אינו נובע במישרין מהתכנית. "עוד נקבע כי: ניתן לתבוע בנזיקין בגין נזק שאינו בר פיצוי לפי סעיף 197, מכוחה של עוולה שאינה קניינית, אלא עוולה המבוססת על אשמה מוסרית של המזיק, בגין רשלנות או הפרת חובה חקוקה. אולם הובהר כי ככלל יש להעלות טענות בדבר רשלנות בהליך התכנון במסגרת ההליך התכנוני, ורק במקרים חריגים יותר להעלותם בתביעה נזיקית מאוחרת".

ומן הכלל אל הפרט – ענייננו. כמצוין מדובר בתביעה בשל רעש, זיהום אוויר, לכלוך, פסולת, פגיעה בערך הדירה, ופגיעה בדמי שכירות שוטפים באופן שאינם מתקבלים כלל, או מתקבלים בהפחתה. כן נדרש פיצוי בגין נזקים למערכת ביוב ולשער בבניין. אני מורה על סילוק התביעה בקשר למטרד רעש וכן טענות לירידת ערך דירה ובשל קיום הפרויקט והעבודות עצמן. מאידך, אני סבור ששאר הטענות בהקשר של פגיעה בדמי שכירות שוטפים, והוצאות בגין נזק לבניין או מערכותיו, ראויות לדיון לגופו, וכמובן מבלי לקבוע ממצא בשלב זה, מדובר לכאורה בנזקים שקשורים לביצוע הפרויקט, להבדיל מאישורו, הבירור אם מקור נזקים אלו,נובע במישרין מן התוכנית, ובעיקר לעניין הטענה לפגיעה בדמי השכירות השוטפים, ועקב פגיעה/מטרד ספציפי הקשור לדירה נשוא הדיון, ובראי העבודות שנטען שמתבצעות במרחק מטרים ספורים ממנה, צריך להתברר במסגרת התובענה עצמה, ולא כטענת סף, ולרבות שאלת המניעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון, ובהקשר זה.

לעניין הבקשה למינוי שמאי מומחה מטעם התובעת, ועל ידי בית המשפט, לעת זו הבקשה נדחית, והעניין יישקל לאחר הגשת תצהירי עדות ומוצגים מטעם הצדדים וכאמור להלן. מובן שהצדדים רשאים לצרף חוות דעת מתאימה לראיותיהם.

נוכח השאלות המשפטיות שעל הפרק, מומלץ לתובעת לדאוג לייצוג משפטי מתאים. יחד עם זאת, זכות התובעת ליצג את עצמה, ולהיעזר בנסיבות העניין הספציפי במר בלו, בן זוגה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ