ת"א
בית המשפט המחוזי
|
67632-11-16
08/02/2017
|
בפני השופט:
שכיב סרחאן
|
| - נגד - |
תובעים:
1. פרי כהן
2. שולמית כהן
|
נתבע:
דני אילוז
|
| החלטה |
בתביעה דנן, מבקשים התובעים לאכוף זיכרון דברים שנחתם, לטענתם, על ידי הצדדים, ובו סוכם ,כי הנתבע ימכור לתובעים נכס מקרקעין. עוד תובעים הם פיצוי כספי בגין הפרת זיכרון הדברים.
לטענת התובעים, הנתבע הפר את זיכרון הדברים, שעה שלא סייע בידם לרשום הערת אזהרה לטובתם בלשכת רישום מקרקעין.
הנתבע עותר למחיקת סעד כספי. לטענתו, הסמכות העניינית והייחודית לדון בסעד הכספי הנתבע מסורה לבית משפט השלום.
התובעים סבורים מנגד, כי הסעד הכספי הינו סעד "טפל" המצטרף לאכיפה שהיא ה "עיקר" ומשום כך "הולך הטפל אחר העיקר" כך ששני הסעדים הנתבעים ראויים להתברר, בצוותא חדא ,בבית משפט זה.
בקשה זו, בדין יסודה. עיון בכתב התביעה מראה , כי התובעים עותרים לשתי תרופות נפרדות ועיקריות בשל הפרה נטענת של זיכרון דברים שהוא, לגישתם , חוזה מכר מקרקעין מוסדרים כדין : האכיפה מחד, והפיצויים מאידך (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א -1970).
בעניין זה ולענייננו , נקבע ברע"א 3749/12 ששון בר-עוז נ' דניאל סטר (פורסם בנבו, 1.8.2013) כי:
"מקום בו עותר התובע לסעד כספי בנוסף לסעד במקרקעין שאינו כספי, כאשר כל אחד מהסעדים נמצא בסמכותו העניינית של בית משפט אחר. כך, לדוגמה, כאשר בכתב התביעה עותר התובע לסעד בענייני מקרקעין הנמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי (למשל, אכיפת חוזה מכר מקרקעין), וכן לסעד כספי בסכום שנופל תחת סמכותו העניינית של בית משפט השלום (פיצוי הנמוך מ-2.5 מיליון ₪). ברי, כי אין מדובר בדוגמה דמיונית, שכן בהחלט ניתן להעלות על הדעת מקרים בהם יטען התובע, בגדר אותו הליך, כי יש לאכוף הסכם מכר שנכרת עמו כרוכש המקרקעין, וכי יש לפצותו, כמו כן, על הנזקים שנגרמו לו בשל הפרת ההסכם. במקרים המתוארים, ובכאלה נוספים דוגמתם, אין מנוס מפיצול הדיון, היינו "אין לתובע ברירה אלא לפצל את תביעתו ולהגיש מקצתה בבית- משפט אחד ומקצתה בבית-משפט אחר" "
במקרה דנן ולאור גובה הסעד הכספי הנתבע, העומד על כ- 450,000 ₪, הסמכות העניינית לדון בו מסורה לבית משפט השלום, והכלל לפיו "הולך הטפל אחר העיקר" איננו חל במקרה דנן, בו ישנם "שני עיקרים".
מעל לכל צורך אוסיף, כי בכתב התביעה נטענו טענות שונות לגבי תנייה ,כביכול, שבזיכרון הדברים ביחס לרישום הערת אזהרה לטובת התובעים. דא עקא והדברים נאמרים בזהירות יתר , לא מצאתי הוכחה מספקת לטענות אלה . מעיון בזיכרון הדברים שהוגש לבית המשפט לפי החלטה מיום 6.2.2017 עולה ,כי הוא לא מסדיר עניין רישום הערת אזהרה לטובת התובעים בשל עסקת מכר המקרקעין הנטענת. על פניו ומבלי לקבוע מסמרות ,ניתן לומר ,בזהירות המתחייבת ,כי השאלה האם הערמת קשיים על רישום הערת אזהרה מזכה בפיצוי המוסכם – איננה נקיה מספקות.
התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לבקשה ומורה על מחיקת הסעד הכספי מהתביעה.
התובעים ישלמו לנתבע הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪.