ת"א
בית משפט השלום טבריה
|
64891-05-16
28/02/2017
|
בפני השופטת:
ברכה לכמן
|
- נגד - |
מבקש:
משה שחרור
|
משיבה:
האחים ממן שרותי תיירות בע"מ
|
החלטה |
1.זוהי בקשת המבקש לדחיית התביעה על הסף, בטענה למעשה בית דין ושימוש לרעה בהליכי משפט.
2. בין הצדדים התנהלה תביעה קודמת. ביום 11/11/12 הגיש המבקש תביעה כספית על סך 128,917 ₪ כנגד המשיבה, בת"א 18826-11-12 בבית משפט השלום בנצרת (להלן: "התביעה הראשונה"). בתביעה הראשונה, טען המבקש, כי התקשר עם המשיבה לביצוע עבודות אינסטלציה במלון אביב. במהלך ביצוע העבודות שסוכמו עם המשיבה, ביצע המבקש עבודות נוספות, עבודות שלא סוכמו ולא תוכננו על ידי הצדדים מראש. המבקש עתר בתביעה הראשונה לחייב את המשיבה בתשלום עבור עבודה שסוכמה ולא שולמה התמורה בגינה וכן עבור העבודות הנוספות.
3.המשיבה הגישה כתב הגנה, במסגרתו אישרה את ההתקשרות עם המשיב לביצוע עבודות אינסטלציה. לטענת המשיבה בכתב ההגנה, המשיב קיבל תשעים אחוז מהתמורה הכספית המגיעה לו לפי ההתקשרות, ברם, חלק מהעבודות שהיה על המבקש לעשות נעשו על ידי המשיבה, התוספות והשינויים בעבודה המוזמנת כמעט ולא היו, ואם היו, הם חסכו בעבודה. המשיבה טענה כי המשיב לא ביצע את מלוא ההתחייבויות שלו על פי ההתקשרות והוא נותר חייב למשיבה בגין נזקים שנגרמו למשיבה בשל עיכוב בביצוע עבודות המבקש ואי עמידתו בתכנית.
4.במסגרת התביעה הראשונה, מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע בסיכום חוות דעתו כי העבודות הנוספות שביצע המבקש למשיבה מסתכמות בסכום כספי בסך 37,347 ₪ כולל מע"מ, בתוספת סכום נוסף בסך של 14,868 ₪ כולל מע"מ.המומחה קבע בחוות דעתו שאינו מוצא סיבה לבצע קיזוזים.
5.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בתביעה הראשונה. לאחר מכן, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפי הסמיכו את בית המשפט להכריע בתביעה הראשונה על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, לאחר הגשת סיכומים בכתב.
6.ביום 14/5/16 ניתן פסק דין בתביעה הראשונה, על יסוד המסמכים שבתיק, לפיו תשלם המשיבה למבקש סך של 74,067 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.
7.ביום 31/5/16, הגישה המשיבה תביעה כספית כנגד המבקש על סך 705,778 ₪, בטענה לפגמים בביצוע העבודות על ידי המבקש, איחור רב בביצוע העבודות דבר שגרם לעיכוב בפתיחת המלון, והוצאות בגין רכישת חומרים.
8.כאמור, המבקש הגיש בקשה לדחייה על הסף. לטענת המבקש עילת התביעה נדונה והוכרעה בתביעה הראשונה וכי מדובר באותם עניינים ואותן נסיבות. המבקש מציין כי טענות ההגנה בתביעה הראשונה זהות לטענות התביעה כאן, וטענות אלו הוכרעו בפסק הדין בתביעה הראשונה, עוד ציין המבקש, כי המשיבה בחרה להעלות את טענת הקיזוז כטענות הגנה בלבד בתביעה הראשונה ולא במסגרת תביעה שכנגד. המבקש מלין בבקשה על התנהלותה הדיונית של המשיבה במהלך הדיון בתביעה הראשונה, בטענה לשימוש לרעה בהליכי משפט, אך כבר עתה אומר, שאין הדבר מעניינה של החלטה זו.
9.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, עיקר התביעה כאן עניינה הנזק שנגרם למשיבה כתוצאה מהאיחור בביצוע העבודה על ידי המשיב, שאינו מופיע כטענת קיזוז ואין עליו ראיות בתביעה הראשונה. המשיבה מפנה לסיכומים מטעמה בתביעה הראשונה, שם ציינה, שמכיוון שחוות דעת המומחה לא התייחסה לטענות הקיזוז מטעם ההגנה ולא העריכה את שווי העבודה שנחסכה, היא מבקשת מבית המשפט להתעלם מטענות הקיזוז ואף מטענות בעניין האיחור בביצוע העבודות ולהתרכז רק בטענות המבקש בייחס לחוות דעת המומחה.