ת"א 64712-04 הי סקיוריטי נ' להבות ייצור ומיגון (1995) בע"מ

רקע

1. המבקשת, הי סקיוריטי (להלן: "סקיוריטי"), היא חברה המספקת ציוד מערכות מגן אלקטרוני לרבות ציוד לגילוי ולכיבוי אש. המשיבה, להבות ייצור ומיגון (1995) בע"מ (להלן: "להבות"), היא יצרנית של ציוד לגילוי וכיבוי אש.

לטענת סקיוריטי להבות הפרה את החוזה שנחתם ביניהן כאשר בניגוד להתחייבותה סיפקה מערכות גילוי אש פגומות. להבות הכחישה את טענות סקיוריטי כלפיה והגישה גם תביעה שכנגד בגין הפרת ההסכם על ידי סקיוריטי.

2. התביעה הוגשה בשנת 2004, אולם התנהלה בעצלתיים, זאת עקב התמשכות ההליכים המקדמיים בין הצדדים, העברת התיק בין מספר מותבים (עד שהועבר לטיפול מותב זה בשנת 2008), ואורכות שניתנו במהלך השנים לצדדים למיצוי מו"מ לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. יצוין כי הליך הגשת ראיות הצדדים הסתיים בשנת 2009, אך רק בשנת 2014, חמש שנים לאחר הגשת התצהירים ולאחר שכבר מונה מומחה מטעם בית המשפט, סקיוריטי הגישה חוות דעת מומחה מטעמה. נעתרתי לבקשת סקיוריטי לפנים משורת הדין, נוכח העובדה שבאותו מועד טרם ניתנה חוו"ד מומחה בית המשפט, ותוך חיובה של סקיוריטי בהוצאות.

3. ביום 27.10.14 הגישה סקיוריטי בקשה להוספת ראיה – תקליטור של סרט וידיאו המתעד פגישה מיום 2.8.04 בין נציג סקיוריטי, אילן סולומון, לנציג להבות אילן חליל (להלן: "חליל"), ששימש אצלה כמהנדס ואחראי תחום מערכות כיבוי אש. על פי האמור בבקשה, במסגרת פגישה זו הודה חליל בכשלים שנפלו בצינור הגילוי, ובכך שמדובר היה בצינור פגום שאינו מתאים לביצוע יעדו. אמירותיו של חליל עומדות בסתירה לעדותו הראשית ובסתירה לגרסת להבות בכללותה, ועל כן יש להיעתר לבקשה. סקיוריטי גם התייחסה למועד המאוחר של הגשת הבקשה וטענה כי התקליטור אותר רק בעקבות שינוי בייצוגה. בעקבות בדיקה מחודשת של המסמכים הקשורים להליך דנן לצורך העברתם לידי בא כוחה החדש, התגלתה הראייה ומיד לאחר מכן הוגשה הבקשה. מדובר בתקלה שאירעה בתום לב, ונוכח חשיבותה לבירור המחלוקת יש לאפשר את צירופה בשלב זה.

4. להבות התנגדה לבקשה וטענה שאין הסבר מניח את הדעת לאיתורה של הראייה בשלב כה מאוחר. מדובר בהתנהלות קלוקלת של סקיוריטי, אשר הובילה להתמשכות ההליכים במשך למעלה מעשר שנים. לגוף העניין, אין להתיר את צירוף הראיה בשל חסיון, הראיה צולמה במסגרת מו"מ לפשרה שהתנהל בין הצדדים. בכל מקרה הסרטון מציג תמונה חלקית ומגמתית, מתוך רצף פגישות ושיחות שהתנהלו בין הצדדים במועדים שקדמו לצילומו, ובאם בית המשפט יתיר את הגשת הראייה יש לחייב את סקיוריטי לצרף את כלל סרטי ההקלטה של כל הפגישות שהתקיימו בין הצדדים.

5.סקיוריטי דחתה בתשובתה לתגובת להבות את טענת החסיון. הסרטון צולם טרם הגשת התביעה. בכל מקרה, נוכח חשיבות הראיה והעובדה שצירופה בשלב זה לא יגרום עוול ללהבות בשל השלב הדיוני שבו מצוי ההליך, יש להתיר את צירופה.

6. בדיון שהתקיים ביום 10.6.15 הבעתי את מורת רוחי הרבה מהתנהלות סקיורטי, ודחיתי את הבקשה מבלי לדון בה לגופה. ציינתי כי לסקיוריטי ניתנו אורכות חוזרות ונשנות לצירוף ראיותיה (בפרט הגשת חוות הדעת מטעמה וחוות דעת משלימה) ולא ניתן להמשיך בנוהג נפסד זה ובפרט שמדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2004.

7. סקיוריטי לא השלימה עם החלטתי והגישה בר"ע לבית המשפט המחוזי. במסגרת ההליך שם קיבלו הצדדים את המלצת כב' הש' צ'רניאק לפיה ההחלטה תבוטל ותינתן על ידי מותב זה החלטה מנומקת בבקשה.

8. הלכה היא כי בעל דין צריך להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת". ברי כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר נוכח העובדה שמדובר בסרטון על גבי תקליטור של פגישה שהתקיימה עוד בשנת 2002. סקיוריטי היתה מודעת לקיומו של התקליטור ואין חולק שהוא היה מצוי כל העת בשליטתה. אין גם הסבר לגילויה של הראיה בשלב זה בתצהירו של ירון ששון, מנכ"ל סקיוריטי. מצד שני, אני דוחה את טענת החסיון שהעלתה להבות. הלכה פסוקה שמסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחסיון בפני גילוי (ע"א 327/86 זינגר נגד ביינון, כב(2), 602), שכן מטרתו היא לאפשר לאדם להכין את עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצרכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני (ע"א 407/73 גואנשיר נגד חברת החשמל, כט(1), 169, 171). בעניינינו קיימת מחלוקת בין הצדדים אם הראיה חוסה תחת חסיון מו"מ לפשרה, לא הונח בסיס איתן לטענה זו מטעם להבות (ע"א 440/75 זנדבק נגד דנציגר, ל(2), 260). בכל מקרה נקודת המוצא היא כי יש לתת בכורה לערך גילוי האמת ולהחיל את החיסיון בבחינת חריג שתחום התפרסותו יהיה מצומצם ככל האפשר. באיזון של כלל השיקולים בשל חשיבות הראיה לצורך בירור האמת והכרעה במחלוקת שבין הצדדים, יש מקום להורות על צירופה ובפרט שלא ייגרם ללהבות עוול משמעותי מצירופה בשלב זה בטרם החל שלב שמיעת הראיות.