ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
64632-07-17
14/09/2017
|
בפני השופטת:
ליאת הר ציון
|
| - נגד - |
תובעים:
המכון לידידות סין בע"מ
|
נתבעים:
1. גלית שבת
2. בנק דיסקונט לישראל בעמ
|
| החלטה |
(נוסח מתוקן עקב טעות סופר)
|
|
בפני החלטה בבקשה לצו מניעה זמני בקשר לאי מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית אשר ניתנה במסגרת התקשרותם של התובעת והנתבעת 1.
במסגרת התקשרות זו, התחייבה התובעת לספק לנתבעת 1 דלתות מסין וכן מוצרים נוספים.
לנתבעת 1 טענות כנגד התובעת ביחס לאספקת חלק מהדלתות. הנתבעת 1 עתרה למימוש ערבות בנקאית אשר ניתנה בידיהם על ידי התובעת במסגרת ההתקשרות. ערבות זו נוגעת להספקת דלתות נשוא המחלוקת.
לאחר דיון שהתקיים בפני ביום 14.8.17, הוסכם בין הצדדים כי בשלב זה לא תינתן החלטה בבקשה לצו המניעה והצדדים ימצו הליכי גישור. לאור פניית המזכירות עולה כי הליך הגישור לא צלח.
להלן החלטתי בבקשה לצו מניעה. יוער כי בתיק זה ניתן צו ארעי ביום 31.7.17.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהמשך לדיון שהתנהל בפני, אני סבורה כי אין מקום ליתן צו מניעה זמני כמבוקש ביחס למימושה של הערבות הבנקאית.
הלכה פסוקה היא כי אי מימושה של הערבות הבנקאית יינתן במקרים חריגים בהם מדובר בתרמית או בחוסר תום לב קיצוני. בית המשפט אינו נדרש לעסקת היסוד בין הצדדים ולטענות החוזיות בין הצדדים וזאת לאור הרצון להקנות לערבות הבנקאית וודאות ביחסי המסחר ולשמור על וודאות זו.
בית המשפט העליון קבע ברעא 6513/14 ש.י. גיל פרויקטים בע"מ נ' דולב מוצרי פלסטיק (אחזקות בע"מ)
"אוסיף, כי עיינתי בנוסח הערבות בענייננו, והיא אוטונומית כפשוטה. מכבר נזדמן לי לציין (רע"א 9123/05 אדמוב פרויקטים (89) נ' א' אדמוב בע"מ ... בפסקה ג(1) לחוות דעתי, כי "אכן, לערבות הבנקאית האוטונומית מעמד מיוחד, ואילולא דמסתפינא, גם במובן המינוח, הייתי משתמש בביטוי 'מעין קדושה'. ערבות זו היא מכשיר רב ערך בחיי המעשה, המקנה ביטחון למתקשר המסכן את כספו, ומאפשר על כן לעיסקאות רבות להתממש, ואם כן הוא מעין מנוֹע בעולם הכלכלי... מכשיר זה יהא יעיל ככל שינוטרל הבנק נותן הערבות מהסכסוכים שבין הצדדים".
מן המפורסמות, כי לאוטונומיות של הערבות הבנקאית, שאינה תלויה בעסקת היסוד (ראו רע"א 2502/13 האחים שגראוי נ' גינדי החזקות (פסקה 6 להחלטת השופט דנציגר)) הוכרו שני חריגים, "חריג המרמה" (שאין חולק כי אינו מתקיים בענייננו) ו"חריג הנסיבות המיוחדות" שם בפסקה 7. לגבי חריג "הנסיבות המיוחדות", שמטבע ניסוחו הוא עמום ובעל רקמה פתוחה, כבר הזהיר בית משפט זה לא אחת, כי טענות בעניין זה נשמעות תדיר, אך "גם האמירה כי המוטב פעל בחוסר תום לב, אינה חייבת להביא לקביעה כי עסקינן בנסיבות מיוחדות. דרוש חוסר תום לב קיצוני על מנת שנאמר כי מתקיים החריג של נסיבות מיוחדות" (דברי השופט (כתארו אז) גרוניס ברע"א 1084/04 פרירון חברה להשתקעות פיתוח ובניין נ' לוק בניה ופיתוח, פ"ד נח(5) 540 (2004)). אכן, "בהתנהגות המונעת משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות" (עניין שגראוי, פסקה 7) תיתכן הפעלת החריג, אך בצדק ציין בית המשפט המחוזי בענייננו ברוח הפסיקה, כי יש לפרש את החריגים במשורה, והדבר חל לדעתי על טענות מעין הללו; לטעמי על טענות המגבשות "נסיבות מיוחדות" להיות מוכחות ברחל בתך הקטנה, ומחלוקת חוזית, לגיטימית ככל שתהא, אינה ככלל עילה לכך. אמנם, בעניין אדמוב נזדמן לי להידרש לגישתו המגמישה של המלומד ד"ר רוי בר-קהן (ערבות בנקאית (תשס"ו) 111-106) המעמיד את חיוב הערבות הבנקאית בדרגה פחותה משל החיוב העיקרי; ראו עמדה חולקת אצל ד"ר א' וינרוט, ערבות בנקאית (מהדורה שניה מורחבת), תש"ע-2010, 272-269. בעניין אדמוב (פסקה ג(3) ציינתי גם את עמדת המשפט העברי שלפיה הבנק – כערב קבלן – ערבותו אינה משנית אלא שוה לחיוב העיקרי (וראו האסמכתאות שם). אך מכל מקום, הפסיקה בכללותה סבורה ביסודה, כאמור, כי "טענות חוזיות בקשר לעסקת היסוד לא יהיה בהן די כדי למנוע את מימוש הערבות האוטונומית, שהרי בכך יהיה משום ריקון מתוכן של עקרון העצמאות ואי התלות של ערבות זו בעסקת היסוד" (עניין שגראוי, פסקה 7). חוששני כי כך בנידון דידן, והדברים נאמרים בלא נטיעת כל מסמרות שהם לגבי המחלוקות המצויות בפני בית משפט השלום במפורט מעלה.
לאור פסיקה זו המתייחסת באופן דווקני ליישום הכלל בדבר עקרון עצמאות הערבות האוטונומית, עולה כי בענייננו, לא הורם הנטל להוכחת החריגים בהם בית המשפט יתערב במימוש הערבות.
עיון בכתבי הטענות מעלה כי בין הצדדים עולות טענות חוזיות ביחס לעסקת היסוד. לנתבעת 1 טענות ביחס למועדי אספקה וביחס לאיכות המוצר והתנהלות התובעת בעסקת היסוד, בעוד שלטענת התובעת היא אינה אחראית לפגמים הנטענים ובכל אופן, לטענתה, סכום הערבות עולה על סכום נזקי הנתבעת 1.
אין בטענות אלה של התובעת, אף אם הן נכונות, כדי לעלות כדי החריגים הקבועים בפסיקה לעיכוב מימוש הערבות, אלא עסקינן בטענות חוזיות בקשר לעסקת היסוד.
היה ובסוף היום יתברר כי נגרמו לתובעת נזקים כתוצאה ממימוש הערבות, הרי שהתרופה לכך היא כספית, ואין מדובר בנזק בלתי הפיך, זאת ובעיקר לאור העקרון המורה כי יש להגן על הסטטוס של מוסד הערבות הבנקאית.