ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
63713-01-14
17/02/2015
|
בפני השופט:
יונה אטדגי
|
| - נגד - |
התובעת::
ליעד נכסים בע"מ
|
הנתבעת::
פומיס ישראל בע"מ
|
| פסק דין |
השתלשלות הדברים
1.הנתבעת היא חברה, שעיסוקה העיקרי הוא יבוא של חומר גלם הנקרא פומיס, המשמש לבנין ולחקלאות.
עידית-דידי טוכטרמן (להלן – דידי) רשומה במרשם החברות כבעלים של כל מניותיה של הנתבעת וכדירקטור היחיד שלה (נספח א' לכתב התביעה).
התובעת היא חברה שכל מניותיה מוחזקות על ידי אמה של דידי, ליאורה ספקטור (להלן – ליאורה), שהיא גם הדירקטור היחיד שלה (נספח ב' לכתב התביעה).
על פי המתואר בכתב התביעה (סעיף 1.3), התובעת הוקמה על ידי ליאורה כחברת ניהול לכל עסקיה.
ליאורה טוענת (סעיף 1.2 לכתב התביעה) כי היא "הבעלים האמיתיים" של הנתבעת.
הנתבעת מכחישה זאת.
2.כתב התביעה ויתר כתבי בית הדין שהוגשו מגוללים מסכת מורכבת ומפותלת של סכסוכים ותביעות במשולש שבין דידי, אמה ליאורה ואביה (גרושה של ליאורה), בני טוכטרמן (להלן – בני).
רוב התביעות הקודמות נדונו בבית המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א (תמ"ש 7142-12-13 ותיקים מאוחדים), ובינתיים (לאחר הגשת התביעה) ניתן פסק דין בתביעות הללו (פסק דין מיום 6.8.14, כב' השופט שילה), שעומד בבסיס הבקשה שהגישה הנתבעת לדחיית התביעה על הסף, כפי שיפורט להלן.
3.במסגרת ההכרעה הנדרשת כאן, אין צורך להידרש לכל פרטי הסכסוך, אלא בקצרה:
בני וליאורה היו הבעלים של שתי חברות שייבאו את חומר הפומיס לארץ.
במסגרת הסכם גירושין שנעשה ביניהם בשנת 2004, נותר עסק הפומיס בידיו של בני, ולצורך כך הוקמה הנתבעת.
במהלך השנים דידי השתלבה בעסקי הפומיס, ובשלב מסוים היא מכרה דירה שהועברה על שמה במסגרת ההסכמים שהיו בין בני ובין ליאורה, והזרימה את כספי התמורה לנתבעת.