ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
63690-12-12
08/02/2016
|
בפני השופטת:
ליאת הר ציון
|
| - נגד - |
תובעים:
1. א' ח'
2. ר' ג'
עו"ד אלי וולצקי
|
נתבעים:
1. י' ב'
2. א' א'
3. א' ק'(המנוח)
4. צ' ה' (המנוח)
5. ש' ב'
6. עזבון המנוח ש' ב'
7. ר' ג'
8. צד ג':מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
עו"ד מלכין ויוזוק
עו"ד ציגנלאוב ורובל
עו"ד כשדי
עו"ד עדי אברונין
|
| פסק דין |
רקע עובדתי בתמצית
1.הנתבעים 1-7 (להלן: "הנתבעים") הינם בני משפחה ויורשי המקרקעין הידועים כחלקה 70 בגוש 3628 בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון (להלן "המקרקעין"), מכוח צוואתו של המנוח ד' ב'ד' ב' ז"ל.
2.ביום 2.1.2000 נחתם הסכם פשרה בין בעלי הזכויות במקרקעין, לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן : "המינהל"). הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין (להלן :"הסכם פשרה"). הסכם הפשרה קובע את הקף הבניה המותרת על כל מגרש בנחלת יהודה ואת אופן הסדרת זכויות וחובות בעלי הזכויות בנחלות השונות (נספח 3 לתצהיר עו"ד גווהרי).
3.המקרקעין מחולקים לארבעה מגרשים שונים ( 70 א-70 ד) כאשר ביחס לכל מגרש נחתם חוזה חכירה /פיתוח מול המינהל.
4.התובעים ביחד עם נתבעת 7 , הגב' ר' ד' ר' ד' ר' ד' , חתמו על הסכם עם הנתבעים לרכישת זכויות במקרקעין, דהיינו, לרכישת הזכות להרשם כחוכרים בחכירה מהוונת על פי הסכם פיתוח עם המינהל בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון. חוזה המכר נחתם ביום 19.3.2008 (להלן: "חוזה המכר"). בחוזה המכר התובעים רכשו את מגרש 70 א ומחצית מזרחית של מגרש 70 ב . הגב' ר' ד' הופיעה בחוזה המכר הן בצד המוכרים והן בצד הקונים.
5.בהסכם המכר המוכרים הציגו עצמם כמי שנמנים עם יורשי המנוח ד' ב'ד' ב' ז"ל, וכן הציגו עצמם כבעלי זכויות החכירה בחלקה 70 בגוש 3628 וכי זכויות החכירה שלהם הוסדרו בהסכם פשרה ביניהם לבין המינהל שנחתם בתיק ה"פ 714/97 ות"א 13/93.
עוד הציגו המוכרים בהסכם המכר, כי בכפוף לתשלום דמי היון למינהל ותשלום הוצאות פיתוח הינם בעלי הזכות להתקשר עם המינהל בהסכם פיתוח ובהסכם חכירה מהוונת ל-49 שנים לפחות, והצהירו כי "ככל הידוע להם, אין כל מניעה להעברת הזכויות על פי הסכם הפיתוח לקונים"
טענות הצדדים
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת