ת"א 62710-06-15 נוף ואח' נ' עפר ואח'

בקשה לצו מניעה זמני, שיאסור על המשך הפעלתה של קייטנה שפתחו המשיבים, לפי הנטען – שלא כדין ובלא היתר, ואף על המרת הקייטנה בגן ילדים עם תחילת שנת הלימודים, בשל המטרדים הנטענים שיוצרים המשיבים ביחס למבקשים. החלטתי ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים אמש, ולאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות שייתרו את המחלוקת.

רקע

1.המבקשים מתגוררים בשכונת הלל ברמת גן, ברחוב השורה והרחובות הסמוכים לו. לטענת המבקשים, המדובר בשכונה שלווה ונטולת עסקים זולת בקצותיה.

2.המשיבים 2-1, שלא ראו לנכוח בהליך, הם בעלי בית פרטי דו קומתי ברח' השורה 8, ולו חצר (להלן: המבנה), שהמבקשים כולם מתגוררים בסמיכות יחסית אליו. הם השכירו את המבנה לפני כחצי שנה למשיבים 4-3 (שהם שיכונו להלן: המשיבים). תוכניתם של המשיבים, כהצהרתם, היא לקיים במבנה פעילויות לילדים, בתשלום, ובהמשך אף לפתוח גן. בפסח תשע"ה הפעילו מעין קייטנה; בהמשך, ניתן להבין, הודיעו על פתיחת צהרון, ועם תחילת החופש הגדול פרסמו על הכוונה לקיים במקום "קייטנה איכותית". אמרו ועשו עתה.

3.המבקשים מלינים על כי קייטנת פסח כבר היא הסבה להם מטרדים קשים, אך נוכח משכה הקצר הבליגו. משעמדו על כוונת המשיבים לשוב ולהפעיל קייטנה גם בחופש הגדול, כפי שלמדו ממנשרים שהגיעו לידיהם, הגישו ביום 29.6.15 תובענה שתמנע הפעלת קיטנה במקום בימות החופש, כמו גם כל עסקים אחרים, לרבות גני ילדים, צהרונים, מועדונים וחוגים. עוד עתרו המבקשים לצו שימנע פעילות היוצרת מטרד לשכנים.

4.בגדרי התביעה עתרו המבקשים לצו מניעה זמני, ראשיתו – במעמד צד אחד, למניעת הפעלת הקייטנה ולאחר מכן יתר צורותיה של הפעילות לילדים. בקשה זו היא הנתונה להכרעתי. לא ראיתי ליתן צו דרסטי כבר במעמד צד אחד, ולכן נתבקשה תגובת המשיבים. המשיבים 2-1 לא הגיבו. המשיבים 4-3 – שבחרו שלא להיות מיוצגים – מסרו תגובתם, ללא תצהיר, ללא פירוט, ותוך התמקדות בכך שלשיטתם אין הם מקימים הפרעה כלשהי, כל רצונם הוא בשמירה על שכנות טובה, וכי בכל מקרה קיים אישור של העירייה (כפי שהמשיבים רואים זאת) המאפשר להם הפעלת קייטנה וגן. המשיבים מטעימים עוד כי ממילא קיימת פעילות של בית ספר ושלושה גנים בסמיכות למקום שהם מפעילים.

5.כיוון שעיריית רמת גן (לצד הוועדה לתכנון ולבנייה) אמונה על האספקטים השונים הכרוכים בהפעלתם החוקית של עסקים ובמתן היתרים לשימושים שונים במבני העיר, נתבקשה התייחסותה. תגובתה באה. היא ביארה כי רשימת השימושים המותרים באיזור המגורים הספציפי, בהתאם לתכנית בניין העיר החלה (רג/340) אינה כוללת עסקים, בפרט לא קייטנה או גן ילדים. נושא השימוש במבנים באזורים צמודי קרקע לגני ילדים באזור זה הוסדר בתכנית ספציפית (רג/340/ג/36; להלן: תכנית 36), ולפיו ניתן אמנם לנהל באיזור גני ילדים, אך רק בהתקיים תנאים שנקבעו בתכנית, שמוסכם כי לא נתקיימו במקרה דנן. העירייה נדרשת עוד להוראות הספציפיות החלות בעניין קייטנות, שבהתאם להוראות הרלבנטיות (שיפורטו בהמשך) חלות על פעילות מאורגנת של קבוצה המונה 11 ילדים לפחות, ומחייבות רישיון עסק. ניהול קייטנה אסור לשיטת העירייה, אלא בקבלת היתר לשימוש חורג, ולדידה התנאים האמורים בתכנית 36 לעניין גן ילדים אמורים לחול גם ביחס להפעלת קייטנות. ועם זאת: ביקור שערכה העירייה במקום ביום 12.7.15 העלה כי בגן 11 ילדים, ומכאן הסיקה העירייה כי "בפועל לא מופעלת קייטנה במבנה, ולפיכך לא נדרש לפעילות הילדים המתקיימת במקום רישיון עסק ו/או היתר לשימוש חורג". המבקשים חולקים.

6.דיון זומן לאמש, יום 16.7.15, כאשר נתבקשה אף נציגות העירייה, וזו – באמצעות באת כוחה עו"ד קימל – התייצבה וסייעה רבות בהבהרת השאלות הטעונות בירור, אף שמובן היה לכל כי ההכרעה בהליך היא של בית המשפט, ודאי באספקטים האזרחיים של המחלוקת. בגדרי הדיון ביקשתי לבחון עם הצדדים אפשרות להגיע להסכמות שונות באשר להפעלת המבנה עם הגבלות שונות; מהלך זה לא צלח, לאחר שתיאורם של המשיבים בתחילה באשר למספר הילדים בקייטנה בחודש אוגוסט, השתנה עם התפתחות הדיון והבנתם כי ייאלצו להתחייב לדבריהם (ולשיטתם – עקב אי הבנה בלבד). נדרשה אפוא הכרעה, כאשר הצדדים ויתרו על חקירות (תוך שהמשיבים ממילא לא הצהירו, כך שלא יכולים היו להיחקר). המבקשים הדגישו סברתם שאין מקום להפעיל פעילות כלשהי במבנה, בלא היתר כדין, ובלא רישיון עסק. המשיבים מצדם גרסו שהמגבלה היחידה החלה עליהם היא של הכללתם של עד עשרה ילדים מעל גיל שלוש, בין אם במהלך הקייטנה ובין אם בגן הילדים, בעוד שביכולתם לקלוט לפעילות כל כמות של ילדים קטנים מגיל שלוש, וכפי ניסוחם "כמה שאפשר וכמה שיותר", עד גבולות הקיבולת, ניתן להבין. המשיבים אף הציגו אישור של מחלקת רישוי עסקים שנתקבל יממה לפני הדיון ובו צוין שכיוון שבביקור במקום נמצאו 11 ילדים בלבד, הרי שאין הדבר דורש רישוי עסק, שכן הגדרת קייטנה היא "מעל 11 ילדים". הם טענו כי עד סוף חודש יולי רשומים בגן 11 ילדים, מהם אחד פעוט, ולחודש אוגוסט רשומים תריסר ילדים, מהם ארבעה עד גיל שלוש, כאשר לדידם אין כל מגבלה בדין על הגדלת כמות בני השלוש כאוות נפשם.

דיון

7.דין הבקשה להתקבל, אך זאת באופן חלקי, שיהיה בו כדי לצמצם את המטרדים מזה, בלא להסב פגיעה יתרה מעבר למתחייב למשיבים ובעיקר להורים שרשמו את ילדיהם לפעילות אצל המשיבים, מזה.