ת"א 61473-07-14 אלי חי ואח' נ' מניר(המנוח) ואח'

1.התובעים התקשרו בהסכם שכירות מיום 3.5.12 עם הנתבע 1 לגבי דירת גן בת 5 חדרים בכפר סבא (להלן: "המושכר") למשך שנה החל מיום 15.5.12.

2.ביום 11.2.13 הגישו התובעים תביעה לפינוי מושכר ( בתיק13314-02-13 )לנוכח טענות בדבר הפרות של הסכם השכירות ע"י הנתבע 1 והצדדים הגיעו להסדר פשרה שבמסגרתו הוארכה תקופת השכירות בכפוף לתנאים שנקבעו.

 תביעה שניה (בתיק 17754-07-13) הוגשה ע"י התובעים כנגד הנתבע 1 בעילת פינוי וביום 7.11.13 ניתן פסק דין פינוי כנגד האחרון, הואיל ולא עמד בחובתו על פי פסה"ד בפשרה לרבות באי תשלום ארנונה, ואי המצאת ערבות תקפה.

3.התביעה השלישית בגין חיובים כספיים הוגשה בתיק זה שלפני, ובמסגרתו בקשו התובעים לחייב את הנתבע 1 ביתרות חוב שכ"ד, מיסי וועד הבית, וחוב בגין צריכת מים. כמו כן ביקשו לחייבו בגין הוצאות משפטיות שנשאו בהם במהלך ההליכים כנגדו בשתי התביעות שהגישו בגין ההפרות היסודיות של הסכם השכירות מצדו, ובנוסף תבעו את הפיצוי המוסכם כנקוב בהסכם בגין איחור בפינוי, סה"כ 140,118 ₪.

4.מועד הפינוי שנוי במחלוקת ובעוד שלטענת התובעים פינה הנתבע 1 את המושכר ביום 14.7.14 טען האחרון כי פינה את המושכר במועד שנקבע בפסה"ד לפינוי ובתוך שבועיים נוספים על פי הסכמת התובע 1, ומשכך פינה את הדירה ביום 15.5.14.

עיקר הגנת הנתבע 1 מבוסס על טענה לקיזוז חיובים כנגד התביעה. לטענתו, חבים לו התובעים סכום העולה על סכום תביעתם, המבטא השקעות רבות שהשקיע במושכר והמסתכמות בסך של למעלה מ-100,000 ₪. הכספים הושקעו בעבודות עץ ונגרות שבוצעו בהתקנת פרגולה בגודל של כ-40 מ"ר, פרגולה נוספת בגודל של כ-10 מ"ר, משטח דק מעץ אורן מהוקצע, גדרות מעץ, גיזום ועקירת עצים ועוד. כמו כן נשא בהוצאות אלומיניום של התקנת ויטרינה ותריס גלילה חשמלי בעלות ניכרת. עבודות אלו בוצעו לטענתו בהסכמת התובעים אשר אף ניסו לסמא את עיניו בקיום הדברות לרכישת הדירה על ידו וממילא מתוך הבנה כי התובעים ישיבו לו את ההשקעה הנ"ל בשיפור המושכר. לא זו אף זו, השקעות אלו לא היו מתבצעות, לו מלכתחילה הוסכם רק על שכירות למשך שנה במחיר של 4,850 ₪ לחודש.

לעומתו, התובעים ראו בביצוע העבודות הנ"ל משום הפרת הסכם השכירות ברגל גסה משבוצעו שלא על דעתם, וביקשו לדחות כל טענת קיזוז של הנתבע לרבות אלו שציין בעבר.

5.הנתבע 2 ערב לחיובי הנתבע 1 על פי הסכם השכירות ואילו הנתבעים 3-8 נתבעו כיורשי המנוח מר מניר ניסים ז"ל, שערב יחד עם הנתבע 2 . הנתבעים הנ"ל סמכו טענותיהם על טענת ההגנה בדבר קיזוז שהעלה הנתבע 1 והוסיפו כי ערבו רק להסכם השכירות בנוגע לתקופת השכירות הראשונה. לכן טענו, כי אין לחייבם בחובות שנוצרו לאחר תקופת השכירות הנ"ל כמו במסגרת הסדר הפשרה המהווה הסכם שכירות חדש.

6.הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק לפשרה על פי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984 בגבולות שסוכמו בין הצדדים.

7.עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט ולאחר ששקלתי הדברים אלו מול אלו ביחס לטענות השונות, אני פוסקת בזה כי הנתבעים ישלמו לתובעים ביחד ולחוד לסילוק סופי ומלא של התביעה, סכום כולל של 45,695 ₪.

לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרה וכן סך כולל של 5,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.