ת"א 58138-01-16 שלמה את גבי שיווק והפצה בע"מ נ' עיריית ראשון לציון ואח'

בשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה

התביעה שהגישה המשיבה עניינה הליכי גביית חוב ארנונה שהפעילה המבקשת כלפי המשיבה. המשיבה לא חלקה על גובה החוב וכאמור טענותיה מתמצות בפגמים שנפלו, לטעמה, בהליכי גבייתו.

סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן – "החוק") מסמיך את בית המשפט להורות כי חברה תובעת, שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה שהתביעה תידחה. בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה בהתקיים אחת משתי החלופות: [1] אם החברה הוכיחה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע. [2] אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב החברה בהפקדת ערובה.

הגם שהשיקולים הכלליים המסדירים את סוגיית חיובו של התובע בהפקדת ערובה (סיכויי ההליך וזכות הגישה לערכאות) רלוונטיים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 353א לחוק, ההנחה היא כי לגבי חברות שאחריות בעלי המניות בהן מוגבלת החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג [רע"א 857/11 מועצה מקומית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (23.5.2011), פסקה 5].

המבקשת טענה בבקשתה כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה הריאליות וזאת כיוון שעל פי הודעת ב"כ המשיבה במכתבו מיום 19.8.14 המשיבה חדלה מפעילות עסקית ונסגרה עקב מצבו הבריאותי של בעל המניות העיקרי בה. מכתב זה צורף לכתב ההגנה ולבקשה זו. בנוסף טענה המבקשת כי תלויות ועומדות נגד המשיבה תביעות רבות בבית המשפט שטרם התבררו וצרפה דוח מודיעין עסקי עדכני של החברה שנערך ע"י חברת "דן אנד ברדסטריט ישראל בע"מ". לטענת המבקשת יש בדוח זה ללמד על הסתבכותה הכלכלית של המשיבה כמו גם על מוסר התשלומים הרעוע שלה, עניין שלטעמה של המבקשת מוכח גם מהתנהלותה של המשיבה ביחס לחוב שהליכי גבייתו עומדים ביסוד התביעה שהגישה. עוד טענה המבקשת בהרחבה בנוגע לסיכויי התביעה.

המשיבה טענה בתגובתה כי במכתב כלל לא צוין כי היא חדלה מפעילות עסקית וצרפה מאזן בוחן (לא חתום ולא מאומת) לשנת 2015 ממנו ניתן להסיק לטענתה כי מצבה הכלכלי הטוב.

המשיבה היא חברה בע"מ, קרי: אחריות בעלי המניות בה מוגבלת. אמנם ראיותיה של המבקשת אינן מצביעות באופן חד משמעי על כך שהמשיבה כיום מצויה בקושי כלכלי, אך גם בתגובתה של המשיבה לא מצאתי ראיות מספיקות להעיד על איתנותה הפיננסית. ראשית התגובה אינה נתמכת בתצהיר המאמת את הטענות הגלומות בה. שנית אף מאזן הבוחן שהוגש על ידי המשיבה אינו יכול להוות ראיה כלשהי להוכחת יציבות כלכלית, שכן מדובר במסמך בודד לא חתום ולא מאושר שלכל היותר מיועד לשימוש פנימי ומטרתו וודאי אינה ללמד על מצבה הכלכלי של המשיבה.

הנה כי כן, המשיבה לא הוכיחה שתוכל לשלם את הוצאותיה של המבקשת אם תביעתה תדחה ומכאן שראוי במקרה זה לקיים את הכלל שקבע המחוקק ולחייב את המשיבה בערובה.

זאת ועוד, על פני הדברים סיכויי התביעה להתקבל אינם נחזים להיות גבוהים, בוודאי בהתחשב בעובדה כי הנזק הניתן להוכחה (וזאת אף בהתעלם מטענות ההגנה ביחס אליו) עולה לכל היותר כדי עשירית מסכום התביעה.