ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
57558-12-15
02/07/2018
|
בפני השופט:
עידו כפכפי
|
- נגד - |
תובע:
גבריאל טטרואשוילי עו"ד נסים עזרן
|
נתבעים:
1. רמי קלימיאן 2. ציפורה קלימיאן 3. עידן דהן
עו"ד יורם שמילה
|
פסק דין |
צד שלישי: דניאל טויטו ע"י ב"כ עו"ד יהושע אליוביץ
1.לטובת התובע נרשם משכון ברשם המשכונות על מגרש של הנתבעים 1-2. לימים, בעקבות שינוי התכניות החלות על המקרקעין, שונו פרטי הגוש והחלקה החלים על המגרש והמגרש שמושכן נמכר לאחר. האם חייבים רוכש המגרש ועורך הדין שטיפל ברכישת המגרש בנזקיו של התובע עד לסכום המשכון. עוד עולות שאלות בדבר תוקפו של המשכון, האם משקף הוא עסקה אמיתית או שמא מדובר במשכון למראית עין, והאם אמנם המגרש שמושכן זהה למגרש שנמכר.
רקע וטענות הצדדים
2.סיפור המעשה מתחיל בקשר לא ברור בין התובע לבין הנתבע 1 (להלן: קלימיאן), אשר לטענת התובע הציג עצמו כאיש נדל"ן המתמחה בהפשרת קרקעות חקלאיות. לטענתו, בגין מצגים שונים של קלימיאן העביר לו התובע עד ליום 11.6.2008 סכום של כ- 600,000 ₪ ובתמורה נרשם ביום 11.6.2008 משכון לזכות התובע ברשם המשכונות, על זכויות של הנתבעים 1 ו- 2 במגרש. לפי אישור הרישום, המשכון חל על הנכס בגוש 1323 , חלקה 18 , מגרש 7 במרכז הכפרי נהורה. סכום המשכון הוא בקרן של 600,000 ₪.
בתביעתו הלקונית טוען התובע כי הנתבעים 1 ו- 2 מכרו את המגרש הממושכן לנתבע 3, אשר במועד בו רכש את המגרש כבר שונו מספרי הגוש והחלקה והמגרש נרשם כגוש 2917 חלקה 43 מגרש 7. לטענת התובע, הנתבע 3 התרשל עת רכש מגרש שהיה ממושכן לזכות התובע. לטענתו נודע לו באקראי כי הנתבע 3 בונה את ביתו על מגרש הממושכן לטובתו. על בסיס טענה זו, של רשלנות הנתבע 3, דורש התובע תשלום בסכום מלוא ערך סכום המשכון, בסך של 600,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד יצירת המשכון ועד להגשת התביעה.
3.הנתבעים 1 ו- 2 הגישו בעצמם כתב הגנה בן חצי עמוד בו מאשרים כי מכרו מגרש מספר 7 בחלקה 18 גוש 1323 לנתבע 3 וציינו כי את עסקת המכר ניהל עו"ד דניאל טויטו. לטענתם, כל הנתונים על המגרש לרבות העיקולים והשעבודים נמסרו לעו"ד טויטו אשר טיפל בסילוק חובות על המגרש וביצע רישום על שם הנתבע 3. בכתב ההגנה אין התייחסות מפורשת לטענה כי אותו מגרש מושכן תחילה לתובע ולאחר מכן נמכר לנתבע 3.
קלימיאן התייצב לחלק מהדיונים, בראשית ההליכים בתיק זה היה בהליך פשיטת רגל, אשר בוטל בטרם קדם המשפט הראשון בתיק. בדיון ביום 7.5.2017 ניתן כנגד קלימיאן פסק דין, מאחר והצהיר כי לא מתכוון להתגונן כנגד התביעה. הנתבעים 1 ו- 2 התעלמו מהוראות לניהול ההליך ולא הגישו תצהירי עדות ראשית. בקדם המשפט ביום 22.9.16 העיד קלימיאן לשאלות בית המשפט וטען כי המשכון לטובת התובע אמיתי וכי הוא מודה שחייב כסף לתובע.
4.הנתבע 3 התגונן בטענה כי מהנסיבות עולה כי טענת התובע כי העביר כספים לקלימיאן תמורת משכון המגרש מוטלת בספק רב, ומדובר במשכון פיקטיבי שנועד למנוע את מימוש העיקולים על המגרש. עוד טען כי המגרש ממילא לא יכול היה לשמש כבטוחה למשכון בסך של 600,000 ₪ מאחר ששוויו למועד המשכון עמד על סך של כ - 300,000 ₪ לכל היותר, כאשר רבצו על המגרש עיקולים רבים במאות אלפי שקלים.
בכל הנוגע לזהות המגרש הבהיר הנתבע 3 כי העסקה בוצעה באמצעות עו"ד טויטו אשר בדק לפני החתימה את הרישומים ברשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) וברשם המשכונות, ורק לאחר שהשתכנע לפני מספרי הגוש והחלקה ואישור הזכויות כי המגרש לא ממושכן, ערך את הסכם המכר תוך התייחסות לעיקולים שהיו רשומים באותה עת. נתבע 3 אישר כי ראה משכון לטובת התובע, אולם היה הוא במגרש 1323 חלקה 18 ולא על פרטי המגרש כפי שהופיע באישור הזכויות שהיה ברשותם מיום 15.6.2010. לטענתו לא ידע, ולא יכל לדעת, כי מספרי הגוש והחלקה השתנו ולכן היה בטוח כי לא מדובר באותו מגרש שרכש. חיזוק למסקנה זו עולה לטענתו מהעובדה כי גם רמ"י בעצמה לא סברה כי המשכון לטובת התובע מונע השלמת העסקה והושלמה העברת הרישום על שם הנתבע 3 בלשכת רישום המקרקעין, באופן שנרשמה זכות החכירה של הנתבע 3 ביום 12.7.2012.
עוד טען הנתבע 3 לשיהוי בהגשת התביעה וטוען כי בכל מקרה זכותו גוברת על זכות התובע מאחר ורכש את המגרש בתום לב ובתמורה ולכן לפי סעיף 12 לחוק המיטלטלין, אין התובע זכאי להיפרע ממנו. מאחר והנתבע רכש את המגרש בסיועו של עו"ד טויטו והטענות בתביעה מייחסות לו רשלנות בבדיקת השעבודים על המגרש, נאלץ הנתבע 3 לשלוח הודעה לצד שלישי כנגד עו"ד טויטו.