ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
56180-12-15
14/02/2016
|
בפני הרשם בכיר:
אמיר צ'כנוביץ
|
- נגד - |
תובעים:
שירה עטייה
|
נתבעים:
אסף הופמן
|
החלטה |
בפניי מוגשת בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט.
1.תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "התקנות"), קובעת כדלקמן: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה. בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". ודוק, על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים - העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וקיומה של עילת תביעה.
2.נטל ההוכחה כי התקיימו שני התנאים כאמור מכוח תקנה 14(ג) לתקנות מוטל על המבקש. בבש"א (י-ם) 7028/07 סם מירית ואח' נ' מדינת אוקראינה ואח' (פורסם בנבו), נקבע כדלקמן: "נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע בדבר אי יכולתו הכלכלית של תובע לעמוד בתשלום האגרה מוטל על התובע המבקש פטור מאגרה... בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים מהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד". על מבקש פטור מתשלום אגרה לפרט את מלוא הנתונים אודות מצבו הכלכלי לרבות מצבם הכלכלי של בני משפחתו הקרובים אליו. בתיק בש"א 128/89 חיים מצא נ' צפורה מצא (פורסם בנבו) נקבע כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה... לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי". עוד נקבע באותו עניין, כי "על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם ביקש להזדקק לקופת הציבור" [בש"א (חי') 13593/01 ניצולת הקרטל בע"מ ואח' נ' אסם תעשיות מזון בע"מ ואח' (פורסם בנבו)].
עוד נקבע, כי "יכולתו הכספית של המבקש פטור אינה נבחנת על פי הכספים הזמינים העומדים לרשותו מידי חודש. יכולתו נבחנת גם על פי רכושו, בין רכוש בעין ובין רכוש כספי" [בש"א 4667/90 יוסף אלפסי נ' שושנה אלפסי (פורסם)].
3.ע"פ האמור בבקשה למתן פטור מאגרה, התובעת בחורה צעירה בת 21, בת למשפחה חרדית, חזרה בשאלה בגיל 14, נשלחה לפנימייה, ומאז נמצאת בקשר חלקי עם משפחתה ואינה נתמכת כלכלית ומתגוררת בדירת חדר.
ע"פ הבקשה, התובעת טוענת כי הינה מתפרנסת מעבודות מזדמנות והכנסתה מספיקה בקושי לכיסוי הוצאות מחייתה, אין ברשותה נכסים או רכב, ואין לה במי להסתייע.
לבקשה לפטור מאגרה צורף תדפיס חשבון בנק של הנתבעת לגבי התקופה מחודש ינואר 2015 עד דצמבר 2015.
4.לאחר שעיינתי בבקשה למתן פטור מאגרה ובתגובות ב"כ הצדדים, אני סבור כי בנסיבות העניין הוכח לבימ"ש העדר יכולת כלכלית של התובעת לתשלום אגרת בית המשפט, ולפיכך, ניתן לתובעת פטור מתשלום האגרה.
התובעת הינה ע"פ האמור בבקשה צעירה כבת 21, בת למשפחה חרדית אשר חזרה בשאלה.
לא נסתרה טענת התובעת כי הינה מתקיימת מעבודות מזדמנות ונעדרת הכנסה קבועה.
התובעת מציינת כי במסגרת עבודות מזדמנות אינה מקבלת תלושי שכר ועל כן לא צורפו כאלה.
ב"כ התובעת מבהיר בתשובה לתגובה כי ההפקדות הכספיות שבמזומן המופיעות בתדפיס החשבון שצורף לבקשה, הינן הכנסות מעבודות מזדמנות, כאשר בששת החודשים האחרונים ע"פ התדפיס מסתכמת ל- 24,500 ₪ בלבד.
מעיון בתדפיס החשבון עולה כי לחשבון הבנק לא מופקדים כספים מהביטוח הלאומי או כספי משכורת, עובדה התומכת בטענת התובעת כי נעדרת הכנסה נוספת.