ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
|
5577-09-12
17/05/2015
|
בפני השופטת:
ריקי שמולביץ
|
| - נגד - |
התובעת:
ברכה ברסלב עו"ד אדם פיש ז"ל עו"ד משה פרזנצ'בסקי
|
הנתבעות:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה 2. עירית נתניה
עו"ד רועי בר עו"ד מישאל שרעבי
|
| פסק דין |
כללי
1.לפני תביעה אשר הוגשה על ידי גב' ברכה ברסלב (להלן: "התובעת") לאכיפה בקירוב של הסכם פשרה שנכרת בינה לבין הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ועיריית נתניה (להלן: "הנתבעות" או "הועדה המקומית") ביום 12.8.04.
בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים שונים, זה כשני עשורים, בקשר לנזקים נטענים שנגרמו לברסלב בעקבות הקפאת הבנייה ותוכנית איחוד וחלוקה שאושרה בשנת 1994 בחלקה 7 בגוש 8253 שהייתה בבעלותה (להלן: "החלקה המקורית") וכן בנוגע לשווי חלקה חלופית מספר 67 שקיבלה כנגד החלקה המקורית (להלן: "החלקה החלופית" או "חלקה 67").
מכיוון שסברה כי נפגעה עקב תכנית האיחוד וחלוקה, הגישה התובעת בשנת 1995 תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון הבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") לוועדה המקומית הנתבעת (להלן: "תביעה לפי סעיף 197").
התביעה לפי סעיף 197 נדחתה על ידי הוועדה המקומית ועל הדחייה הוגש ערר לוועדה המחוזית שמינתה שמאי מכריע.
במסגרת הדיונים לפני השמאי המכריע ניסו הצדדים להגיע לפשרה שלפיה תאושר תוכנית להקמת מתחם מסחרי בחלקה המקורית או בסמוך לה שתוקצה לברסלב כנגד ביטול ההקצאה של החלקה החלופית (להלן: "תוכנית הפשרה"). הסכמה זו גובשה להסכם גישור בחסות השמאי המכריע שמונה להכריע בתביעה לפי סעיף 197, אך התוכנית שבהסכם הפשרה לא אושרה במוסדות התכנון.
לאחר מכן התקיימו בין הצדדים מגעים לגיבוש הסכם פשרה חדש שישקף פיצוי בשווי תוכנית הפשרה שלא אושרה. התובעת טוענת כי מגעים אלה הגיעו לכלל הסכם בעוד שהנתבעות סבורות, כי הסכמה זו לא התגבשה לכדי הסכם מחייב.
כעת מבקשת התובעת לאכוף הסכם הפשרה בקירוב באופן שהיא תפוצה בשווי תוכנית הפשרה שלא אושרה וזאת בין היתר לאור אומד דעת הצדדים כפי שהתגלה מאוחר להסכם הפשרה בדבר האופן הראוי לסיום הסכסוך בין הצדדים.
בנה של התובעת, מר עציון ברסלב (להלן: "עציון"), הוא זה שניהל את המגעים בשמה מול הנתבעות (התובעת ובנה יכונו שניהם "ברסלב").
רקע
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת