אריק דדון נכסים בע"מ ואח' נ' מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ ואח'

בקשת הנתבעים 2-5 לסילוק כתב התביעה המתוקן על הסף

רקע

התובע 2 מר אריק דדון (להלן: "דדון"), הינו מתווך מורשה במקרקעין. דדון התקשר באמצעות החברה שבבעלותו, התובעת 1, עם הנתבעת 1, חברת מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ (להלן: "החברה"), שבבעלותה, דירות רבות בפרויקט מגורים במרינה באשקלון, בהסכם שעניינו שירותי תיווך שייתן לחברה. כתב התביעה מפרט מספר הסכמים בהם הסכם שכותרתו "הסכם תיווך בלעדי", נספח 1 לתביעה, (הסכם שעל פניו אינו מתוארך), הסכם שנחתם בין היתר באמצעות הנתבע 3. כתב התביעה מפרט הסכמים נוספים בהם נספח 5, הסכם מיום 4.4.14 שכותרתו אינה נושאת כל תיאור, אלא פשוט, "הסכם", שנחתם הפעם בין החברה והנתבע 2 לבין התובעים.

לימים התגלעו מחלוקות בין הצדדים, כאשר אקצר את השתלשלות הדברים בכך שביום 18.6.15 הוגש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו טוענים התובעים כי אם הנתבעים לא היו מפרים את ההסכמים עימם, היו זכאים לעמלות תיווך בהיקף כ – 7.4 מיליון ₪ כאשר התביעה לצורכי אגרה הועמדה על סך של 5 מיליון ₪. התביעה הוגשה נגד החברה, נגד הנתבע 2 שהינו בעליה הרשום, וכן נגד הנתבע 3 שהינו מנהל החברה בפועל ואחיו של הנתבע 2. טוענים התובעים כי הנתבעים 2-3 חתומים על חלק מההסכמים ונטען שיש להם אחריות אישית. כן הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 4 שהינה חברת האחזקה בדירות של החברה, חברה הגובה חלק מדמי השכירות, כשלטענת התובעים, זכאים הם לעמלות תיווך גם בקשר לדמי האחזקה שהינם חלק מדמי השכירות. הנתבעת 5 הינה חברה המטפלת בהשכרת דירות וגובה דמי שכירות עבור החברה מדיירי החברה.

בקשת הנתבעים 2-5

הנתבעים 2-5 הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענת נתבעים אלו, התביעה מתבססת על נושא אחד שהינו זכאות התובעים לדמי תיווך. אלא שלטענת הנתבעים, החברה והיא בלבד נושאת בחבות חוזית אם חלה, לאור ההסכמים להם טענו התובעים ובוודאי שלא מי משאר הנתבעים. לפיכך נטען כי אין כל עילה כנגד הנתבעים מלבד החברה. בכול הנוגע לנתבעת 5 שהינה לטענת התובעים החברה שמשכירה כיום את נכסי החברה וכן הנתבעת 4 אשר הינה חברת האחזקה של החברה בדירות, טוענות חברות אלו כי בינן לתובעים אין כל יריבות. טוען הנתבע 3 כי אינו חתום על הסכם התיווך ואינו צד לו ואין כל עילה כנגדו וניהול מו"מ בשם החברה, אינו יכול ליצור עילת תביעה כנגדו ואין כל בסיס לטענת הרמת המסך כנטען כנגדו. כך באשר לנתבע 2. טוען הנתבע 2 שאמנם הינו צד להסכם התיווך אולם לא נטל כל התחייבות אישית מול התובעים וזאת ניתן ללמוד מעיון בהסכמים שצורפו.

תגובת התובעים

טוענים התובעים כי התביעה נגד הנתבעים 2-3 הינה בשל חוסר תום לב משווע שנקטו נתבעים אלו כנגד התובעים. טוענים התובעים כי לנתבע 2 התחייבות אישית בהסכם שהופר על ידו ויש לברר את טענותיהם נגדו לגופן. בנוגע לנתבע 3 טוענים התובעים כי מדובר בעזות מצח שלו שכן הוא הרוח החיה מאחורי הפרויקט ומי שרקם את המזימה מלכתחילה כנגד התובעים וכי הינו מעוול שגרם לתובעים לנזק הנטען וכמי שפעל להפרת ההסכם שבין הצדדים. התובעים טוענים לגבי הנתבעת 4 כי עושה היא עושר ולא במשפט על חשבונה, טענה דומה הנטענת כנגד הנתבעת 5 הגובה כיום דמי שכירות בפרויקט עבור החברה. לפיכך, התובעים עתרו לדחיית הבקשה.

תשובת הנתבעים 2-5

הנתבעים 2-5 השיבו לתגובת התובעים, ולמעשה חזרו על עמדתם כפי שפורטה בבקשה לסילוק על הסף. לטענת הנתבעים, מדובר בצירוף מיותר שאין לגביו כל עילה ממשית, צירוף שלא נועד אלא לסבך ולהקשות על בירור התביעה, שכן בסופו של יום, העילה הינה קבלת דמי תיווך מהחברה. מוסיפים וטוענים הנתבעים כי עילות התביעה הנוספות שכביכול מביאות לצירוף הנתבעים אינן אלא עילות דחוקות ושיש בהן חולשה רבה. לפיכך חזרו הנתבעים 2-5 על בקשתם לסלק התביעה נגדם על הסף.