פלוני נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

תביעה זו עניינה שיעור הפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע, יליד 1996 נפגע, בתאריך 4/12/14, בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התובע נפגע, לטענתו, בעיקר בעמוד השדרה ונגרמה לו פריצת דיסק.

2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת נושאת באחריות לתשלום הפיצויים לתובע.

3. תאונת הדרכים בה נפגע התובע אינה מהווה תאונת עבודה ולפיכך מונה לבדיקתו מומחה בתחום האורתופדיה. המומחה העמיד את נכותו של התובע על שיעור של 15% נכות.

4. בדיון ההוכחות שנשמע בתיק, העיד התובע. הנתבעת חקרה את המומחה מטעם בית המשפט, הגישה דו"ח חוקר וכן העיד החוקר מטעמה. שני הצדדים הגישו תיקי מוצגים.

5. אקדים ואציין, שהתובע העלה טענות נגד משקל וקבילות דו"ח החקירה שהגישה הנתבעת בטענה שלא הוצגו חקירות קודמות שנעשו בין היתר על ידי חברת חקירות אחרת, כמו גם לא הוצגה הפנייה של חברת הביטוח לחברת החקירות, כאשר החוקר הסביר שזו נמחקה לאחר זמן. איני רואה לקבל טענות אלה. דו"ח החקירה כשלעצמו הכולל הערכות ופרשנויות של החוקר חסר משקל והנתבעת אף הסכימה לותר על הגשתו ולהסתפק בסרט. לעומת זאת, הסרט שצולם שמתעד את התובע ולא נסתר, הוא בעל משקל עצמאי נפרד מן החקירה עצמה וזאת בלא קשר לחקירות אחרות שנעשו. התובע זיהה את עצמו בסרט ואין מחלוקת שהוא זה שצולם, הסרט צולם ברצף ומדבר בעד עצמו. בנסיבות אלה, אין כל מניעה להסתמך עליו.

6. במסגרת הסיכומים, נחלקו הצדדים מחלוקת ממשית ועמוקה בנוגע למצבו התפקודי של התובע ולסכום הפיצוי המגיע לו. אבחן איפוא את מצבו הרפואי והתפקודי של התובע ולאחר מכן את שיעור הנזק.

   הנכות הרפואית

7. התאונה ארעה שעה שעה שהתובע פגע ברכב אחר מאחור.