ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
54729-06-13
10/11/2014
|
בפני השופטת:
ריבה ניב
|
- נגד - |
מבקשים/תובעים :
1. ישראל צבי מנדל 2. דיצה מנדל
|
משיבה /נתבעת:
זהר עמנואל
|
החלטה |
התובעים הינם בעלי דירה ברחוב החשמונאים 13 בתל אביב. הנתבעת הינה הבעלים של דירה אחרת באותו הבניין המושכרת לצד שלישי (להלן יקרא "השוכר").
על פי האמור בכתב התביעה, השוכר גורם לנזק לרכוש התובעים, פוגע בפרטיותם ומונע מהם שימוש סביר בנכס שבבעלותם. עוד טוענים התובעים, כי הגישו מספר תלונות במשטרה כנגד השוכר וכי דיווחו על התנהלותו הפוגענית לנתבעת. מכאן, לשיטתם, יש להסיק כי מחדליה בעניין, אדישותה ועצימת העיניים- מהוות עוולות אזרחיות. על כן, הגישו כנגדה תביעה בסכום של 100,000 ש"ח.
הנתבעת הגישה תביעה נגדית. עניינה של זו- פיצוי בסך 35,800 ₪ וכן מתן צו מניעה כנגד התובעים או מי מטעמם, להימנע מלהאכיל חתולי רחוב בתחומי הרכוש המשותף. כך, מציינת התובעת שכנגד כי הנתבעים שכנגד ובנותיהם מאכילים חתולי רחוב בחדר המדרגות בבניין, בכניסה לבניין ולחצר באופן הגורם למטרדי תברואה קשים ולכלוך, מטרדי רעש ובמספר מקרים אף תקפו החתולים את ילדי הבניין.
עוד טענה הנתבעת כי השוכר הכחיש את המעשים המיוחסים לו והבהיר כי הנתבעים שכנגד הם אשר גורמים, בהתנהגותם, הפרעה לשאר דיירי הבניין וכי ניסו להפעיל עליה לחצים שונים על מנת שתפנה את השוכר מן הדירה.
לשיטתה, התנהלות הנתבעים שכנגד הסבה לה נזקים- כך, שניים משוכרי דירתה עזבו את דירתה והיה עליה לחפש שוכר חלופי ובסופו של יום אף נאלצה להפחית את שכר הדירה הנדרש, על מנת לצמצם נזקיה.
על כן, עתרה לפיצוי הכספי ולצו מניעה אשר ימנע מהנתבעים שכנגד להמשיך ולהאכיל חתולי רחוב בגדרי השטח המשותף.
טענות המבקשים, בבקשה זו- בתמצית
לטענת המבקשים, שלחו למשיבה שאלון אלא שהיא סירבה להשיב על חלק ניכר ממנו בטענת חוסר רלוונטיות. לשיטתם, למענה על שאלות אלה חשיבות יתירה, נוכח טענותיהם בדבר הטעם להפחתת שכר הדירה לו טוענת המשיבה. עוד מבהירים הם, כי בשאלות יש תימוכין לטענותיהם בדבר אחריות המשיבה למעשיו של השוכר וכי היה באפשרותה לפנותו מן הדירה נוכח הפרות חוזה שונות שביצע.
טענות המשיבה, בתמצית-
מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.
בפתח דבריה, הבהירה כי השיבה על 19 מתוך 27 השאלות שנשאלה ומכאן כי יש לדחות את הטענה כי נמנעה מלהשיב לחלק ניכר מן השאלות .
לגופו של עניין, טענה כי השאלות עליהן נמנעה מלהשיב אינן רלוונטיות להליך. מאחר והמבקשים נמנעו מפירוט השאלות הרלוונטיות אחת לאחת, הדגימה היא באופן אקראי, מספר שאלות, להוכיח את העדר הרלוונטיות, שינוי חזית והרחבת חזית.
תשובת המבקשים, בתמצית-
לעמדתם, השאלות הנוגעות להפרת החוזה מצד השוכר, רלוונטיות נוכח אפשרות המשיבה להוציא את השוכר מן הדירה תוך הקטנת הנזק אשר נגרם להם, שכן- במידה והפר את החוזה עמה, רשאית היתה לבטל את החוזה שביניהם. עוד טענו כי השאלות
( 18,19,20,22,26) התכוונו להצביע על התדרדרות מצב המושכר, שגרמה להפחתת שכר הדירה- בניגוד לטענות המשיבה בתביעתה הנגדית.
דיון והכרעה-
תקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון או גילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או לחסוך הוצאות.