ת"א 54444-11-13 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עטיה ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בסכומי נזק אשר נגרמו להם כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת התובעים, בתאריך 20.11.2012, עת נסע רכבם בנתיב ימני מבין שניים, סטה רכב נתבעים 1 ו -2, אשר היה נהוג על ידי נתבע 1, מן הנתיב הנגדי לכיוון נסיעתם, תוך שהוא עולה על אי תנועה. כתוצאה מכך, סטה רכב הנתבעים 3 – 5, אשר נסע בנתיב השמאלי, לנתיב נסיעת רכב התובעים, ועקב כך ארעה התאונה, כאשר רכב התובעים פוגע ברכב נתבעים 3 - 5.

נתבעים 1 ו – 2 טענו כי רכבם לא סטה לנתיב הנגדי אלא נעצר על אי התנועה. נטען כי התאונה ארעה בשל סטיית רכב נתבעים 3 – 5 לנתיב נסיעת רכב התובעים, והואיל ורכב התובעים נסע במהירות גבוהה ולא הבחין בסטיית רכב נתבעים 3 – 5 לנתיבו, פגע בו, כל זאת ללא כל קשר לנהיגתו של נתבע 1 ועלייתו על אי התנועה.

נתבעים 3 – 5 טענו כי התאונה ארעה עת רכב נתבעים 1 ו – 2 איבד שליטה וחצה את אי התנועה לכיוון רכבם. על מנת להימנע מפגיעה חזיתית, סטה רכבם ימינה, אז הגיח רכב התובעים מאחור, לא שמר מרחק כנדרש ועקב כך ארעה התאונה. בנסיבות אלה, טענו נתבעים 3 – 5 כי את עיקר האחריות יש להטיל על נתבעים 1 ו – 2 וכמו כן, יש להשית אחריות אף על התובעים, אשר רכבם של שמר מרחק כדין.

דיון

לאחר שקראתי את כתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים וראיתי את ההדגמות שביצעו, אני מחליט לקבל את התביעה במלואה.

עדות התובע לפיה רכב נתבעים 1 ו – 2, סטה לכיוון נסיעתו וכיוון נסיעת רכב נתבעים 3 – 5 ועקב כך נאלץ רכב נתבעים 3 – 5 לסטות ימינה, היתה מהימנה עלי. התובע אף העיד כי בשל הנסיבות, היה נוהג בדיוק כפי שנהג רכב נתבעים 3 – 5 וכי סטייתו היתה מוצדקת (עמוד 2, שורה 25 לפרוטוקול; עמוד 3, שורות 1 – 3).

עדות זו נתמכה באופן מלא, בעדותו של נתבע 3, ואף ממנה התרשמתי כי סטיית רכב נתבעים 1 – 2 לאי התנועה היתה אירוע לא צפוי, אשר הצדיק סטייה ימינה לנתיב רכב התובעים.