1.בפניי בקשה (דחופה) להגשת חוות דעת מומחה למסים, לאחר סיום הראיות והסיכומים בתיק. בבקשה נטען כי בחישוב שערך השמאי שמונה על ידי בית המשפט, לא הופחת מרכיב המע"מ בחישוב שווי המגרש המיועד לבניית בתים צמודי קרקע, בעוד זה הופחת משווי המגרש המיועד לבנייה רוויה.
המבקשים טוענים כי רק בשלב זה במסגרת הדיון, בחקירת השמאי (השנייה) בדיון ביום 18.07.16 "התגלתה" עובדה זו, שלא צויינה על ידי השמאי בחוות דעתו, בתחשיב או בחקירתו הקודמת.
המבקשים טוענים כי השמאי אינו מומחה במסים, ונדרש מומחה מתאים בסוגיה זו, שכן אם יתברר כי מכירת הדירות צמודות הקרקע חייבת במס, יש בכך כדי להפחית משווי המגרש מ- 4.4 מיליון ₪, לכ- 3 מיליון ₪.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2.הצדדים הם בעלים משותפים במגרשים 35 ,38 ,39 ו-172 בגוש 3715 חלקה 47 במזכרת בתיה (להלן: המקרקעין), מאז שנת 1997.
3.בין הצדדים מתנהל הליך של פירוק שיתוף במקרקעין, שהוא ההליך השני המתקיים בנוגע לשותפות האמורה באותם מקרקעין. במסגרת ההליך מונה בהסכמת כל הצדדים מומחה מטעם בית המשפט, מר דוד טיגרמן, אשר הגיש חוות דעתו ולאחריה הוגשו כתבי טענות מתוקנים.
בדיון מיום 14.01.15 נחקר מומחה בית המשפט ונשמעו סיכומי הצדדים, ולאחר מכן התבקש המומחה להגיש חוות דעת מעודכנת, בשל הערתו כי ייתכן ויש שינויים בנתונים שהובאו על ידו.
לאחר קבלת חוות הדעת העדכנית, ביקשו המבקשים להעביר למומחה שאלות הבהרה, ולאחר מכן ביקשו לזמנו פעם נוספת לחקירה על חוות דעתו.
בהחלטה מיום 17.05.16, לאחר ששקלתי את עמדות שני הצדדים, קיבלתי את הבקשה לקיים דיון נוסף לצורך חקירה נוספת של המומחה, תוך שנקבע (בפסקה 9 ב' להחלטה האמורה) כי:
"לא ניתן להפנות שאלות למומחה, אלא אם הן מתייחסות לעדכון חוות הדעת (בשונה מקביעות הכלולות בחוות הדעת המקורית), קרי, לעדכון הערכים: הערכה מעודכנת של שווי המגרשים וחלוקת זכויות הצדדים על פי הערכה זו."
4. דיון אחרון בתיק התקיים ביום 18.07.16, ולאחר חקירת המומחה על ידי ב"כ המבקשים (ב"כ הצדדים האחרים ויתרו על חקירה נוספת של המומחה) נשמעו השלמות לסיכומים, והתיק עבר לכתיבת פסק דין.
5.ביום 31.07.16 הוגשה בקשה זו, בה מתבקש בית המשפט להתיר למבקשים להגיש בתוך 10 ימים חוות דעת מומחה למסים, לצורך מסירת תשובה לשאלה אם חל פטור או חבות במע"מ בעסקאות מכירת 4 יחידות הדיור שתיבננה במגרש 172.
בבקשה נטען כי בחישוב שווי מגרש 172, שנעשה בשיטת "חילוץ" שווי הקרקע מתוך שווי היחידות שניתן לבנות על המגרש, לא הפחית השמאי מס ערך מוסף בסך 1.4 מיליון ₪, כאשר בחישוב שווי מגרש 35 הפחית השמאי את סכום המע"מ מסכום הדירות.
המבקשים הפנו לחקירת השמאי לעניין זה (עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 2-24), שם הבהיר השמאי כי לא הפחית מע"מ בחישוב שווי הקרקע במגרש 172, בשונה ממגרש 35 שמיועד לבניית בית עם 11 יחידות דיור, שכן "בבנייה עצמית אין מע"מ", והסביר כי הקביעה כי מדובר בבנייה עצמית ולכן אין ניכוי מע"מ היא על בסיס:
"ניסיוני ובדיקת מאות עסקאות בשנה בצמודי קרקע באזורים שונים, צמודי קרקע אם זו לא שכונה גדולה שבה יזם ומפחת 40 או 80 יח"ד, מדובר בשיטת בני ביתך. בעל הקרקע בונה לעצמו. מעטים המקרים שקבלנים בונים יחידה או שתיים למכירה בשוק החופשי. זה השכיח וכך הנחתי."
לשיטת המבקשים, מאחר והעניין עלה לראשונה בדיון האחרון, והשמאי אינו מומחה למסים, נדרש מומחה למסים בסוגיה זו, ועל כן יש להתיר להם להגיש חוות דעת מתאימה.
דיון והכרעה
6.אקדים ואבהיר כי מצאתי כי יש לדחות את הבקשה אף בלא לקבל את תגובת המשיבים, וזאת לנוכח מועד הגשתה, על כל המשתמע מכך, ואנמק.
7.כפי שכבר קבעתי בהחלטה קודמת בבקשה נוספת שהגישו המבקשים להגשת ראיה נוספת, ההלכה פסוקה קובעת את חובתו של בעל דין להגיש את ראיותיו "ב'חבילה אחת' – כך ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם." (ע"א 579/90, מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742 [1992]). אמנם, אין בכך כדי לפגוע בשיקול דעתו של בית המשפט, לקבוע כי במקרים חריגים יש להתיר קבלת ראיות נוספות אף לאחר הגשת סיכומי הצדדים, אך אין ליתן היתר כזה כדבר שבשגרה (בע"א 714/88 נירה שנצר נ' יובל ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 95 [1991]).