ת"א 5338-02-16 גרר אלי ואח' נ' גרר כליף בע"מ ואח'

1.המבקש הגיש תביעה בסך 120,000 ₪ בגין דמי אחסון של רכב אשר לטענתו זכאי לקבל תמורתם גם מהמשיבה. בין המבקשת למשיבה היה קשר עסקי בו שימש המבקש כקבלן משנה של המשיבה ביחס לשירותי גרירה ואחסון של רכבים שהתקבלו ממשטרת ישראל.

ביום 21.3.16 הוגש על ידי המשיבה כתב הגנה ותביעה שכנגד. המבקש, אשר טוען כי לא קיבל את כתב התביעה שכנגד, לא הגיש כתב הגנה וביום 26.5.16 ניתן כנגדו פסק דין שאת ביטולו מבקש.

2.הבקשה הוגשה ללא תצהיר ונטען כי לא נמסר מעולם כתב התביעה שכנגד למשרד ב"כ המבקש ועל כן יש לבטל את פסק הדין.

בתגובה, שאף היא לא נתמכת בתצהיר, נטען כי כתב ההגנה והתביעה שכנגד הומצאו במעטפה אחת. עוד נטען כי עולה כי ב"כ המבקש צפתה בתביעה שכנגד בנט המשפט ביום 3.4.16 ואף צפתה בהחלטה מיום 15.5.16 בה נדרשה תגובתה לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. על כן מתנגד לביטול פסק הדין.

לתשובה לתגובה צורף תצהיר מזכירת ב"כ המבקש התומך בטענה כי כתב התביעה שכנגד לא צורף לכתב ההגנה והועלו טענות כי צפייה במסמכים אינה מחליפה המצאה כדין. יוער כי לא ניתנה התייחסות עניינית לשאלה מי צפה במסמכים ומדוע לא הוגשה במועד תגובה לבקשה למתן פסק דין.

דיון והכרעה

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי לנכון לבטל את פסק הדין אשר ניתן כנגד המבקש, אם כי לא מהטעמים המפורטים בבקשה ובתגובה. בקשה זו מעוררת שאלות ביחס לנפקות צפייה במסמכים במערכת נט המשפט והאם יש מקום עוד להמתין להמצאת כתבי בית דין בין עורכי הדין בדואר.

ראשית, היה מקום לצרף תצהיר לבקשה ולא רק לתשובה. עם זאת, בנסיבות העניין אני מתיר צירוף התצהיר לתשובה. מאחר ותגובת המשיב לא גובתה בתצהיר, לא נסתרה טענת המבקש כי כתב התביעה שכנגד לא צורף לכתב ההגנה. על כן, לא מצאתי כי העובדה שב"כ המבקש צפתה בכתב התביעה שכנגד ביום 3.4.16 מחליפה מסירתו למשרדה. בנוגע לכתב בית דין עיקרי, אין מקום להחיל את חזקת הידיעה מכוח צפייה באותו מסמך ויש לפעול להמציאו לצד שכנגד בהתאם לתקנות.

4.לא כך הם פני הדברים ביחס לבקשות ביניים בתיק שמועברות לתגובת הצד שכנגד בהחלטת בית המשפט ומדוורות באמצעות נט המשפט. ב"כ המבקש הפנתה להחלטת רשמת בית המשפט העליון מיום 5.11.15 בע"א 3693/15 לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט (1992), אולם החלטה זו דנה במצב המשפטי טרם תקנות סדר הדין האזרחי (הוראת שעה), התשע"ה – 2015, אשר עיגנה את מסירת כתבי בית דין במערכת נט המשפט. (יוער כי החלטת הרשמת אינה הלכה מחייבת כפי שנטען וגם מהחלטתה עולה כי לא ניתן לשלול במקרים המתאימים כי צפייה בכתב בית דין תאפשר לעשות שימוש ב "חריג הידיעה" במקום "כלל ההמצאה".

לפי התיקון האמור לתקנות סדר הדין האזרחי, הופעל עקרון ההדדיות ומי שמבקש לשלוח לבית המשפט כתב בית דין אלקטרוני, מחויב למסור כתובת אלקטרונית לקבלת מסמכים מבית המשפט. תקנה 497ג (ג1) קובעת כי שליחת הודעה מבית המשפט תחשב כמסירה אישית לנמען ביום השליחה.