ת"א 52764-02-13 שכטר נ' זקס

1.חילוקי דעות ומאבקי כוח בין מתפללים בבית כנסת, הם שהביאו לפתחו של בית משפט זה, תביעה זו שעילתה בעוולות תקיפה והוצאת לשון הרע.

2.העובדות הצריכות לענייננו הינן כדלקמן:

התובע יליד שנת 1941, הינו עורך דין במקצועו, טוען רבני ובעל תעודת כושר לכהן כרב שכונה (מוצג ת/7).

במשך שנים, פקד התובע את בית הכנסת המרכזי בקרית מוצקין לצורך תפילה (להלן "בית הכנסת").

הנתבע הינו מהנדס במקצועו אשר שימש כגבאי בבית הכנסת במועד הרלוונטי לתביעה.

3.ביום 12.1.13 התפתח אירוע תקיפה בין הנתבע לתובע כפי שיפורט בהמשך. כל אחד מהצדדים העלה גרסה שונה לגבי נסיבות התרחשותו של האירוע הנ"ל.

4.לגרסת התובע, במשך שנים, הוא ישב בבית הכנסת במקום בו יכול היה להעמיד את כיסא הנכים של בנו יחידו ז"ל, אשר הלך לעולמו עקב מחלה חשוכת מרפא. לטענתו, לאחר הפטירה הוא נתבקש על ידי הגבאים לשבת בכותל המזרח שבסמוך לארון הקודש ולצד רב העיר, שם הטביעו הגבאים את שמו על מקום מושבו.

5.לימים, דרש התובע לפרסם דוחות כספיים של בית הכנסת עקב חשדות לאי סדרים כספיים שעלו. לטענתו, בעקבות אותה דרישה, הסירו הנתבע או מי מהגבאים, מעל מושבו בבית הכנסת, את השלט הנושא את שמו, ומיום 29.12.12, ומדי שבת, החל "משחק כסאות" שעה שהנתבע הזיז כיסא ופעם שורת ספסלים במטרה להבאיש את ריחו של התובע ולאלצו לעקור ממקום מושבו שליד כותל המזרח המכובד ולעבור ולישב כל פעם במקום אחר, הכל לנגד עיני המתפללים ובכוונה לבזותו ולהשפילו. בנוסף פעל להדרתו מעליה לתורה או מלשמש שליח ציבור, וסירב למכור לו מקום בבית הכנסת.

6.על רקע ההתנהגות הנ"ל וחששו מפני הנתבע, עתר התובע לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה כנגד הנתבע על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, ובית המשפט הוציא צו הדדי.