ר' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

רקע

בפני מונחת תביעה שהוגשה על ידי מר נ.ר. יליד 1955, (להלן: "התובע"), בגין תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") כשביום 7.12.09 רכב אחר פגע ברכבו של התובע באופן קשה. מומחים שמונו ע"י ביהמ"ש בתחום האורתופדי והנוירולוגי קבעו לו נכויות בשיעור 8% ו- 10% בהתאמה.

יש לציין כי לא די בתאונה, התובע סובל ממחלת ניוון שרירים מסוג מיוטוניה דיסטרופית, והחל מגיל 42 הוא הוכר כנכה ע"י המל"ל עם דרגת נכות כללית של 82% בגין מחלתו.

לאחר עיון בתחשיבי הנזק של הצדדים, הצעתי להם להגיע להסדר המבוסס על שקלול הסיכויים והסיכונים כפי שאלו השתקפו בעיני בית המשפט נכון לאותו שלב. משלא השכילו הצדדים להגיע להסדר בינם לבין עצמם וגם לא היו מוכנים להסמיך את בית המשפט להכריע בסכסוך על דרך הפשרה, לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העיקרון של "ייקב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').

דיוני ההוכחות התקיימו ביום 18.1.15 וביום 11.6.15 ובהם העידו: התובע בעצמו, מומחה ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי ד"ר ירינצקי, ובנו של התובע מר נ.א.

הנכות הרפואית

מומחה ביהמ"ש בתחום האורותופדי מר אורי קינן קבע בחוות דעתו מיום 22.6.11 כי לתובע נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהאירוע בשיעור של 8% ע"פ סעיף 29 (3) א' חלקי.

מומחה ביהמ"ש בתחום השיקומי ד"ר עצמון צור קבע בחוות דעתו מיום 17.3.16 כי התובע סיעודי עד אחרית חייו, וציין בין היתר כי אינו סובר שלתאונה משמעות ממשית למצבו הרפואי העכשווי של התובע.

מומחה ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי ד"ר ירניצקי קבע כי מעבר למצבו של התובע כתוצאה ממחלתו הפרוגרסיבית, התאונה גרמה להאצה מסוימת בהידרדרות מצבו של התובע, ובהתאם לסעיף 29 6 II העריך את ההחמרה בשיעור של 10% כאשר זו חופפת לנכות האורתופדית שקבע ד"ר אורי קינן.

מומחה זה זומן לחקירה נגדית על תצהירו ונחקר שתי וערב ועמד על חוות דעתו ועשה עלי רושם של מומחה מקצועי ואובייקטיבי.

מושכלות ראשונים היא כי באין סיבות טובות לכך, לא יחרוג בית המשפט מקביעת המומחים הרפואיים (ראו: ע"א 1156/92 סגל נ' סגל וכן ראו, ע"א 8288/00 קרנית נ' סיכסך בפסקה 5, ובע"א 3212/03‏ ‏ יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח). משכך, ולאור כל האמור לעיל, יש להעמיד את הנכות הרפואית של התובע בשיעור של 10% .

הנכות התפקודית

באשר למשמעות התפקודית של נכות זו, התייחסו מומחי ביהמ"ש בחוות דעתם. מחוות הדעת עולה שככל הנראה מצבו של התובע היה מדרדר גם אילולא התאונה, ונראה כי הקושי המשמעותי בקביעות הללו הינו, מתי היה מגיע התובע לחוסר יכולת לתפקד גם בלי התאונה, שככל הנראה החמירה את מצבו של התובע, בשיערו הנכות שנקבע לעיל.