ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
51692-11-15
25/09/2016
|
בפני השופטת:
מעין צור
|
| - נגד - |
התובעים:
1. דן ירון
2. עופרה ירון
3. אורני כרמל בע"מ
4. עפר ירון בע"מ
|
הנתבעים:
1. דורון שלמה
2. הדר שושני
3. אורי אונגר
|
| החלטה |
ביום 19.6.16 ניתן פסק דין שבו הוריתי על מחיקת התביעה לאחר שהתובעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית.
ההחלטה על הגשת תצהירים ניתנה ביום 10.5.16, והמועד האחרון להגשת תצהירי התובעים היה 9.6.16. התביעה נמחקה, איפוא, עשרה ימים לאחר מכן.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
התובעים טוענים בבקשתם כי במועד שבו היה עליהם להגיש תצהיריהם היה מוכן רק אחד משני התצהירים מטעמם. התצהיר השני לא נחתם, והמתין לנספח שהתקבל אך באחרונה מצד שלישי. הם מציינים כי בטעות לא הגישו בקשה להארכת מועד להגשת התצהירים. בבקשתם לבטל את פסק הדין מבקשים התובעים גם לאפשר להם להגיש תצהירים תוך שלושה ימים ממועד ההחלטה בבקשה.
בשלב ראשון אדרש לבקשה להארכת מועד, שכן אם אמצא כי דין הבקשה להידחות לא יהא טעם בביטול פסק הדין, מאחר שהתובעים אינם טוענים שהם יכולים לזכות בתביעתם מבלי שיגישו תצהירים.
בפסיקה שעוסקת בהארכת מועדים שקצב בית המשפט, נקבעו כללים המנחים את בית המשפט בהחלטתו אם להאריך מועד אם לאו.
באשר למועד הגשת הבקשה נפסק:
"אשר ליתר טענותיו של המבקש; סבורני כי מי שפונה בבקשה כלשהי לבית המשפט שומה עליו לפעול במסגרת המועדים אותם קצב לו המחוקק או בית המשפט עצמו, בין היתר, כדי לאפשר לבית המשפט ליתן הכרעה מהירה, יעילה וצודקת בסכסוכים המגיעים לפתחו. אומנם, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) מסמיכה את בית המשפט להאריך מועדים, אולם בית המשפט לא יפעיל סמכותו אלא אם כן הוגשה על ידי המבקש בקשה להארכת מועד [ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) בעמוד 720 (להלן – גורן)]. את הבקשה להארכת מועד יש להגיש ללא שיהוי, עובר לתום המועד, בסמוך לפקיעתו או כאשר המבקש נוכח לדעת שלא יהיה מסוגל לעמוד במועד שהוקצב לו [ראו: ע"א 725/81 ענבתאויי נ' חסון, פ"ד לו(4) 663, 668 (1982) (להלן – עניין חסון)]. (רע"א 6241/08 ד"ר חדד זילבר נ' חן אהרוני (17.11.08) (להלן: "עניין זילבר") בפסקה 12 להחלטה).
עוד נקבע בפסיקה, כי על המבקש הארכת מועד להסביר את האיחור בצורה מתקבלת על הדעת ולהראות טעם סביר שיוכיח שהאיחור נגרם שלא מרשלנותו או מהזנחתו (ראה: ע"א 725/81 יוסף ענבתאויי נ' ג'מאל חסון, פ"ד לו(4) 663 (1982).
במקרה זה לא הגישו התובעים בקשה להארכת מועד להגשת התצהירים עד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לפיכך מן הדין לדחות את הבקשה להארכת מועד מחמת השיהוי בהגשתה. התובעים טוענים כי אחד משני התצהירים מטעמם לא היה מוכן במועד הואיל והמתינו לקבל מסמך מצד שלישי. הסבר זה (שניתן בדיעבד) יכול בנסיבות מסוימות להצדיק הארכת מועד, אך בקשה כזו הייתה צריכה להיות מוגשת מבעוד מועד, וההחלטה אם להעתר לה מסורה לשיקול דעת בית המשפט.
זאת ועוד: אין זו הפעם הראשונה שבה התעלמו התובעים מהחלטות של בית המשפט וממועדים שקצב להם. התובעים לא הגישו תגובה להתנגדות לביצוע שטר במועד (המוארך) שקבע הרשם זיתוני, דבר שהוביל לקבלת ההתנגדות בהעדר תגובה. התנהלות זו מהווה זלזול מתמשך בהחלטות בית המשפט ובמועדים שהוא קובע, ולא מעידה חד פעמית, ולכן אין זה המקרה שבו יקל בית המשפט בדרישות הפרוצדורליות (ראה והשווה: עניין זילבר בפסקה 14 להחלטה).