אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 5149-05 מיכלב אלה ואח' נ' מדינת ישראל - משרד השיכון ואח'

ת"א 5149-05 מיכלב אלה ואח' נ' מדינת ישראל - משרד השיכון ואח'

תאריך פרסום : 21/10/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
5149-05
13/10/2014
בפני השופטת:
עינב גולומב

- נגד -
תובעים:
1. מיכלב אלה
2. אירינה ברבשינסקי

נתבעת:
מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון
פסק דין

 

בפניי תביעת פיצויים בגין נזקים שלטענת התובעות נגרמו לדירותיהם, כתוצאה מביצוע עבודות בפרוייקט לחיזוק חדרי ביטחון בבניין בו מצויות הדירות, פרוייקט אשר יוזם ותוכנן מטעם המדינה.

 

רקע:

 

1.התובעות הן בעליהן (בנפרד) של שתי דירות בבניין ברחוב XXXXXXXX בקריית שמונה (להלן – הבניין). התובעת 1, גב' מיכלב אלה, (להלן – אלה), הינה בעלת דירה מס' X. התובעת 2, גב' אירנה ברבשינסקי (להלן – אירנה), הינה בעלת דירה מס' XX.

 

2.מהראיות שהוצגו עולים הנתונים הבאים; ענייננו בבניין שהוא בית משותף אשר הוקם לפני כ- 50 שנה (ראו הפירוט בחוו"ד המומחה מטעם בית המשפט, עליה אעמוד בהמשך). מדובר בחלק מבניה שבוצעה על-ידי המדינה במהלך שנות ה- 50 וה- 60 של המאה הקודמת ושימשה לדיור ציבורי. במהלך שנות ה- 70 של המאה הקודמת, על רקע המצב הביטחוני ששרר באזור, הוספו לבניין, כמו-גם לבניינים רבים דומים אחרים בקריית שמונה, חדרי ביטחון. העבודה נעשתה מטעם משרד הביטחון בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון. התוספת בוצעה בדרך של הצמדת "מגדל" של חדרי ביטחון לבניין הקיים, ופתיחת פתח בין חדר הביטחון לדירה הצמודה לו.

 

3.התובעות רכשו את דירותיהן במהלך שנות ה-90; אלה רכשה את דירתה ביום 4.10.1993 ואירנה רכשה את דירתה ביום 8.12.1998.

4.במהלך שנות ה-90 התקבלו פניות של דיירים בבניינים בקריית שמונה בהם הוצבו חדרי ביטחון באופן שתואר, בדבר "שקיעה" של חדרי הביטחון.

 

5.בעקבות זאת, הוחלט בשנת 2001 לבצע סקר ל- 130 חדרי ביטחון בכ- 50 בניינים בקרית שמונה, לצורך איתור חדרי הביטחון שמצבם דורש תיקון. בהמשך נבחרו מתוכם 39 בניינים שהצריכו טיפול ותיקון, וביניהם הבניין נשוא דיוננו, ואלו יועדו להיכלל בפרוייקט לחיזוק חדרי הביטחון (להלן – הפרוייקט).

 

6.לצורך תכנון וביצוע הפרוייקט התקשר משרד הבינוי והשיכון עם מספר גורמים מקצועיים, לרבות משרד מהנדסים, יועץ ביסוס, חברה קבלנית מבצעת ומפקח צמוד.

 

7.במהלך גיבוש התוכנית הוחלט להרחיב את הפרויקט המקורי באופן שהוא יכלול גם חיזוק של יציבות בנייני המגורים עצמם לצורך שיפור עמידותם בפני רעידות אדמה. כפי שיפורט בהמשך, דרך הפעולה עליה הוחלט כללה ייצוב של חדרי הביטחון באמצעות חיזוק הביסוס של "המגדלים" המוצבים לצד הבניינים, הרמתם יישורם, ולאחר מכן קשירתם לבניינים עצמם. לצורך ביצוע העבודות הוקצה תקציב כולל בסך 22 מיליון ₪ (סעיף 13 לתצהיר ולדימיר אייזנברג, מנהל חטיבה טכנית מחוז הגליל במשרד הבינוי והשיכון, להלן - ולדימיר).

 

התביעה והצדדים לה:

 

8.עילת התביעה דנן הינה נזקים קשים שלטענת התובעות נגרמו לדירותיהם כתוצאה ביצוע הפרוייקט. במקור הוגשה התביעה נגד המדינה ונגד העירייה, אך במהלך ההליך נדחתה בהסכמה התביעה נגד העיריה.

 

9.המדינה הגישה הודעות לצדדים שלישיים כנגד החברה שתכננה את העבודות ושימשה כמפקחת עליונה (חב' סקרלט סצ'י מהנדסים בע"מ), כנגד המתאם והמפקח הצמוד על ביצוע העבודות (מר ווקסמן ולדימיר) וכנגד החברה הקבלנית שביצעה את העבודות, דראושה סלימן ובניו בע"מ ומבטחתו כלל חברה לביטוח (שתי האחרונות יכונו להלן למען הנוחות – הקבלן). במהלך ההליך נמחקו בהסכמה ההודעות נגד החברה המתכננת והמפקח, ונותרה ההודעה לצד ג' כנגד הקבלן בלבד.

10.יצויין כי במהלך התקופה הממושכת בה היתה התביעה תלויה ועומדת, תוך שהיא נדונה בפני מספר מותבים, ולאחר שהוגשה חוות דעת מטעם מומחה שמונה על-ידי בית המשפט אשר העריך את שיעור הנזק שנגרם לתובעות על סכום נמוך בהרבה מסכום התביעה, התנהל הליך של גישור בין הצדדים ולאחר מכן הודיעו על קיום מגעים ביניהם לגיבוש הסכמה. בסופו של דבר הודיעו הצדדים כי לא הגיעו להסכמה, ולפיכך התקיים דיון הוכחות והמחלוקת תוכרע לגופה כמפורט להלן.

 

תמצית המחלוקת וטענות הצדדים:

 

טענות התובעות

 

11.לטענת התובעות, כתוצאה מהעבודות בפרוייקט נגרמו לדירותיהם נזקים קשיים, שעל המדינה לפצותן בגינם בהיותה היזמת והמתכננת של הפרוייקט והנושאת באחריות לביצועו.

 

12.לטענת התובעות, במהלך ביצוע העבודות בפרוייקט, הורגשה בבניין רעידה ותזוזה חזקה. מיד לאחר מכן נפערו סדקים בקירות הפנימיים והחיצוניים בדירות וברכוש המשותף. כמו-כן נגרמו נזקים שונים לרבות עיוות במפלס הרצפה, עיוות במשקופי הדלתות והחלונות, נפילת פנלים, קושי בפתיחה וסגירת דלתות ונזק למערכות מים, הביוב והחשמל. התובעות טוענות כי נזקים אלה נגרמו כולם עקב וכתוצאה מביצוע הפרוייקט.

 

13.סכום התביעה הועמד על-ידי התובעות על סך 258,500 ₪. הסך האמור כלל, לפי המפורט בכתב התביעה, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 160,000 ₪, פיצויים לדוגמא/פיצויים מוגברים בסך 50,000 ₪ ורכיבים נוספים. לצד זאת, צירפו התובעת לכתב התביעה חוות-דעת של מומחה מטעמן, המהנדס בנדיט מרק. לפי חוות הדעת, בבניין ובדירות התובעות קיימים ליקויים רבים, לרבות סדקים קונסטרוקטיביים. עלות תיקון הליקויים בדירות הועמד בחות הדעת על סך 42,530 ₪ (כולל מע"מ) ביחס לדירת אלה, וסך 45,220 ₪ (כולל מע"מ) ביחס לדירת אירנה. בנוסף צויין בחוות הדעת כי יש צורך בביצוע עבודות לשיקום ולביסוס הבניין כולו בעלות כוללת של 602,550 ₪. בהמשך הוגשה חוות דעת משלימה מטעם התובעות, וזאת בעקבות הערות בית המשפט בישיבת קדם המשפט בדבר כלליות חווה"ד שאיננה מפרטת את גורמי הנזק הרלוונטיים לפרשת התביעה. בחווה"ד המשלימה הוסף סעיף בו נאמר כי מקור הליקויים הוא שקיעה ותזוזה של יסודות הבניין וחדרי הביטחון בזמן ולאחר ביצוע הפרוייקט.

 

14.בתצהירי העדות הראשית מטעם התובעות נזנח חלק ניכר מטענות הנזק כפי שהועלו בכתב התביעה. בתצהירים מיקדו התובעות את טענותיהן בנזק ישיר שנגרם לדירות לפי ההערכה בחווה"ד מטעמן. כן תבעו פיצוי בסך 10,000 ₪ לכל אחת מהן בגין עוגמת נפש ועלויות המומחים בהן נשאו. התובעות טענו בתצהיריהן כי במהלך השנים הן ביצעו עבודות תחזוקה ותיקונים דחופים בדירתן וכן בוצעו עבודות בבניין על ידי כלל הדיירים, לרבות עבודות שיפוץ וטיח, אולם זאת ללא הועיל ומבלי שיהיה בכך כדי לפתור את בעייה הסדקים החוזרים וצצים. בנוסף טענו כי נגרם נזק לרכוש המשותף בבניין בהסתמך על האמור בחוות דעת המומחה מטעמן.

 

טענות המדינה

 

15.המדינה בטיעוניה מדגישה כי מטרת הפרוייקט היתה לטפל בליקויים קונסטרוקטיביים בחדרי הביטחון על מנת להבטיח את יציבותם וכן את יציבות הבניינים למקרה של רעידת אדמה. העבודות בוצעו עפ"י היתר שניתן על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריית שמונה, על יסוד תכנון מקצועי באמצעות משרד מהנדסים בעל מומחיות לסוג זה של עבודות, בפיקוח מקצועי במספר רמות ובאמצעות הקבלן אשר זכה במכרז שפורסם לצורך כך.

 

16.המדינה מציינת כי בחודש אוקטובר 2004, בסמוך לאחר סיום העבודות, התקבל מכתב מאת וועד בניין התובעות בו נטען כי עקב העבודות נוצרו סדקים בקירות הבניין ובדירות. ביום 03.11.2004 השיב המשרד לפניה במכתב בו צויין כי הסדקים אינם קונסטרוקטיביים ואינם מסכנים את יציבות הבניין וכי הסדקים נמצאים במעקב אנשי המשרד ובמידת הצורך יבוצע תיקון. לטענת המדינה, ממצאי המעקב העלו כי לא חלה התפתחות בסדקים בקירות החוץ וכי אין המדובר בסדקים קונסטרוקטיביים, ואף שלא היתה וודאות כי מקור הסדקים הוא בעבודות שבוצעו בפרוייקט, היא הסכימה לפנים משורת הדין לתקנם, אולם התובעות התנגדו לכניסת הקבלן והמפקח לדירותיהן, ולפיכך לא ניתן היה לבצע בדיקה ותיקונים בדירות בטרם הגשת התביעה.

 

17.לטענת המדינה, מדובר בדירות ישנות שמצבן היה לקוי עוד לפני ביצוע הפרוייקט, משמדובר בבניין ישן ונוכח המצויין בסקר שנערך לקראת היציאה לפרוייקט. עוד טוענת המדינה, התובעות מנסות "להעמיס" על התביעה נגדה תיקונים של ליקוים שהיו קיימים בדירותיהן ושאין להם כל קשר לפרוייקט ולאופן ביצועו.

 

טענות הקבלן:

18.הקבלן בטיעוניו עומד על כך שהוא ביצע את עבודות החיזוק של "מגדל" חדרי הביטחון בלבד, ולא את הקמת החדרים עצמם אשר הוקמו כאמור עוד בשנות ה- 70. לטענתו, העבודות בוצעו על ידו בהתאם לתוכניות להנחיות שהומצאו לו ובפיקוח המפקחים מטעם המדינה. ככל שנגרמו נזקים לדירות התובעות הרי שהם אינם קשורים לעבודתו והאחריות בגינם מוטלת על המדינה.

 

19.הקבלן הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, המהנדס רופא מאיר, לפיה עבודתו של הקבלן התבצעה בהתאם לתוכניות שהוצגו לו ותחת פיקוח של הנתבעת ולא נמצא כל תלונה כנגד איכות וטיב העבודה שבוצעה על ידו וכל הליקויים הנטענים אינם קשורים לאיכות עבודתו.

 

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט:

 

20.נוכח טיבה של המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים, ולאחר שהצדדים הודיעו כי הם מסכימים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, מינה בית המשפט את המהנדס סוהיל מ. סאבא כמומחה מטעם בית המשפט (להלן – המומחה מטעם בית המשפט) (החלטת כב' השופטת י' שטרית מיום 28.9.08).

 

21.בחוות הדעת פירט המומחה מטעם בית המשפט את נתוני הבניין ומהות העבודות שבוצעו במסגרת הפרוייקט. לפי המתואר בחוות הדעת, מדובר בבניין בן ארבע קומות ושתי כניסות, בכל כניסה 8 דירות סה"כ 16 דירות. הבניין נבנה לפני כ- 50 שנה וחדרי הביטחון הוספו לו בשנות ה- 70. חדרי הביטחון בוססו על פלטות יסוד, שיטה לא מתאימה לנתוני הקרקע שהינה קרקע חרסיתית פעילה. עקב כך, במהלך השנים החלו חדרי הביטחון לשקוע ולהתנתק מהבניינים שלצדם. בבניין של התובעות (בלוק 12) נוצר עקב כך מרווח של כ- 6 ס"מ בין הבניין לחדרי הביטחון. במסגרת הפרוייקט, חוזק הביסוס של חדרי הביטחון באמצעות הוספת כלונסאות לעומק של 10 מטרים אל הסלע/קרקע יציבה, והוספת קורות קשר. לאחר מכן יושרו "המגדלים" באמצעות ג'קים מיוחדים ונקשרו לבניין באמצעות פלטקות מברזל. מטרת המהלך היתה לבסס ולייצב את חדרי הביטחון, וכן לשפר את יציבות הבניינים עצמם מפני חשש לרעידות אדמה באמצעות קשירתם לגרעין חזק ויציב שנוצר עם ביסוס חדרי הביטחון.

 

22.המומחה ציין כי ביקר פעמיים בבניין, פעם ראשונה ביום 11.12.108 במהלכה בדק את הנזקים הנטענים בדירות, ופעם נוספת ביום 25.02.09 אז השלים את הבדיקה לאחר שהתובעות עקרו לבקשתו את הריצוף בחיבור בין חדר הביטחון לבניין על מנת שניתן יהיה לבחון את החיבור בין שני החלקים.

23.על-פי האמור בחוות הדעת, בדיקת פלטקות הברזל באמצעותן בוצע החיבור בין הבניין למגדל חדרי הביטחון העלתה כי לא הייתה תזוזה אופקית או אנכית ולא נמצא סימן להתעקמות כלשהי של הפלטקות. מסקנת המומחה בנתונים אלה היתה כי לא חלה תזוזה או משיכה של חלק אחד כלפי משנהו (הבניין לעומת מגדל חדרי הביטחון). עוד נקבע בחוות הדעת, כי חלק גדול מהסדקים בדירות נוצרו עובר לפרוייקט, וזאת בשים לב לגילו של הבניין ולמצבו הפיזי והטופוגרפי. המומחה ציין כי תהליך ביצוע העבודות בפרוייקט לווה בוויברציות ותנודות מסויימות של הבנין, ומכאן מסקנתו כי ככל הנראה הסדקים שהיו קיימים בדירות הוחרפו כתוצאה מהעבודות (עמ' 6 פסקה אחרונה - עמ' 7 פסקה ראשונה בחוות הדעת).

 

24.אשר לסדקים גופם, המומחה קבע כי אין מדובר בסדקים קונסטרוקטיביים וכי אין הם משפיעים לרעה על יציבות הבניין. ניתן לתקנם באמצעות סתימה בחומרים מיוחדים ולאחר מכן צביעה בסיד סינטטי. המומחה העריך את עלות עבודות תיקון הסדקים והצביעה בסך 12,000 ₪ לדירה. מסכום זה סבר כי יש להפחית מרכיב של השבחה לדירות בשיעור 40% עקב מצבן עובר לביצוע העבודות, והשאר בסך 7,200 ₪ לדירה מגיע לתובעות. בנוסף קבע המומחה כי נדרש ביצוע תיקון של סגירת התפר הקיים בין הבניין למגדל חדרי הביטחון באמצעות תפר פח, טיח ותיקון רצוף, כאשר סה"כ עלות העבודה הינה 2,500 ₪ לדירה. את עלות הטיפול בחזית הדירה הפונה לחדר הביטחון העריך המומחה בסך 3,000 ₪ לכל דירה. המומחה קבע כי אין צורך בדיור חלופי בזמן ביצוע העבודות בדירות. סה"כ עלות התיקון של הנזק שנגרם מביצוע העבודות הוערך איפוא על-ידי המומחה ב- 14,668 ₪ לדירה (כולל מע"מ).

 

דיון והכרעה:

 

25.כעולה מסיכומי הצדדים והפירוט שלעיל, המחלוקת בענייננו מתמקדת בעיקרה במהות והיקף הנזקים שנגרמו לדירות התובעות כתוצאה מהעבודות בפרוייקט, לצד המחלוקת במישור שבין המדינה לצד ג' (הקבלן). מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט עולה כי נגרם נזק לדירות במהלך ועקב ביצוע הפרוייקט, והמדינה איננה חולקת על כך למעשה. אלא שלפי חוות הדעת, הנזק שנגרם הוא נקודתי ומוגבל, בעוד שלטענת התובעות הנזק הוא יסודי ובהיקף נרחב והן חולקות בעניין זה על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר זומן על-ידן לעדות ונחקר לגופה של חוות הדעת.

 

 

 

 

הערות מקדימות:

 

26.בטרם אדרש לטענות הצדדים בהקשר האמור, אציין כי התובעות בסיכומיהן מבקשות להסתמך על חוות-דעת המומחה מטעמן. אלא שזאת אין בידן לעשות; המומחה בענייננו מונה בהסכמת הצדדים, ומכאן שחוות הדעת מטעם הצדדים שהוגשו עובר למינוי אינן עוד בגדר ראיות בהליך (תקנה 130(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). אוסיף, מעבר לנדרש, כי בדיון ההוכחות הודיעו התובעות כי המומחה מטעמן סירב להתייצב לעדות חרף פנייתן אליו. בנסיבות אלה, ואף אם לא היתה חלה בעניינו תקנה 130(ג)(2) הנ"ל, הרי שבהיעדר הסכמה להגשת חוות הדעת ללא חקירת עורכה, לא היה בידי התובעות להסתמך עליה כראיה.

 

27.במסגרת סיכומיהן טוענות התובעות כנגד האובייקטיביות של המומחה מטעם בית המשפט, וזאת נוכח קשריו המקצועיים, לפי הנטען, עם משרד הבינוי והשיכון. אין ממש בטענות אלה. לא למותר לציין תחילה, כי טענות מעין אלה יש להעלות בשלב המינוי ועובר להוצאתו אל הפועל, ולא בשלב שלאחר הגשת חוות הדעת שהתבררה כבלתי נוחה למי מבעלי הדין (ראו: רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פורסם במאגרים; רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין, פורסם במאגרים). מכל מקום, דין הטענה להידחות אף לגופה. המומחה ציין בחוות דעתו כי בשנים 1970 – 1973 הוא עבד במשרד הבינוי והשיכון, ובעדותו השיב לשאלה שנשאל בעניין זה כי בשנת 1982 תכנן בית ספר עבור משרד הבינוי והשיכון ושני גני ילדים, וכי מעבר לכך אין לו קשרי עבודה רצופים עם המשרד. עבודה במשרד הבינוי והשיכון שנים ארוכות בטרם מתן חוות הדעת איננה עילה לפסלות המומחה ואין בה כשלעצמה כדי לבסס חשש לניגוד עניינים או חוסר אובייקטיביות מצידו. בהיעדר זיקת עבודה אקטואלית ונמשכת של המומחה למשרד, דין הטענות בעניין זה להידחות.

 

28.אפנה כעת לבחינת המחלוקת בדבר הנזקים שנגרמו לדירות התובעות. כפי שיפורט להלן, סבורני כי יש לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לעניין זה, ולא מצאתי בטענות התובעות בסיס לקבוע אחרת. לעניין זה אפנה להלכה הפסוקה והמושרשת לפיה, ככלל, לחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט נתון משקל משמעותי, בהיות המומחה גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי ונוכח מומחיותו המקצועית. לפיכך, ואף כי ברי שההכרעה נתונה בידי בית המשפט, הרי בהיעדר טעמים טובים ובעלי משקל שלא לעשות כן, ייטה בית המשפט לקבל את חוות דעת המומחה שמונה מטעמו בעניינים שבמומחיות. לעניין זה ראו למשל האמור בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי(פורסם במאגרים), כדלקמן:

 

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

 

וראו גם ע"א 3134/02 עירית רחובות נ' בוטרנו אחזקה ופיתוח (פורסם במאגרים), כדלקמן:

 

בית המשפט נדרש לעדים מומחים כדי שאלה יסייעו לו ללבן עובדות ולעכל נתונים להם דרוש ידע מקצועי, שבדרך כלל אינו נחלתו של השופט. מכאן, שהמומחים, אלה המובאים על ידי הצדדים ואלה הממונים מטעם בית המשפט, לא מתיימרים להציע מסקנה משפטית, ותחום זה היה ונותר נתון לבית המשפט, לו מסור שיקול הדעת להחליט איזו מבין חוות הדעת לאמץ, אם בכלל.

עם זאת, כאשר ממנה בית המשפט מומחה מכריע מטעמו, אך טבעי שהוא יאמץ את ממצאיו, זולת אם קיימת סיבה כבדת משקל שתניע אותו שלא לעשות זאת, שהרי לכאורה מדובר במומחה ניטראלי, נעדר עניין, וככזה אין סיבה לחשוד בו כי הוא בחר לצדד בעמדה זו או אחרת מטעמים פסולים".

 

 

הסדקים בדירות:

 

29.כמפורט לעיל, התובעות טוענות כי נגרמו לדירות נזקים קשים שביטויים בין היתר בסדקים רבים שחלקם סדקים קונסטרוקטיביים, ומקורם בתזוזת הבניין במהלך ביצוע עבודות ולאחר מכן עקב קשירתו למגדל חדרי הביטחון.

 

30.המומחה מטעם בית המשפט שלל את טענת התובעות לנזקים קונסטרוקטיביים בבניין שנגרמו כתוצאה מביצוע הפרוייקט, וזאת בשניים אלה:

ראשית, המומחה סבר שהסדקים בדירה אינם קונסטרוקטיביים (עמ' 16, ש' 19-20; עמ' 16, ש' 24-27). לדבריו, סדקים קונסטרוקטיביים יכולים להיווצר בבניין ישן כדוגמת הבניין בענייננו כתוצאה מרעידת אדמה או שיטפון מתחת ליסודות, ולא כתוצאה מקדיחת כלונסאות כפי שבוצע כחלק מהפרויקט (עמ' 24, ש' 11-12). המומחה עמד על עמדתו בחקירה, ולא הוצגו כל נתונים שיש בהם כדי לשלול את הערכתו מקצועית בעניין זה או ללמד אחרת על אופי הסדקים כפי שנבדקו על-ידו, ולפיכך אני מקבלת קביעתו זו.

 

שנית, המומחה שלל את טענת התובעות כי מקור הנזק הוא בתזוזה של הבניין כתוצאה מעצם קשירתו למגדל חדרי הביטחון. כמפורט בחוות דעתו ובעדותו, הוא בדק את החיבור כפי שבוצע, ומצא כי פלטקות הברזל שהותקנו לצורך זה לא זזו ממקומן, דבר המלמד על כך שלא היו תזוזות בבניין (עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 8-16). למומחה הוצגה תמונה בה נראה לכאורה בורג שהשתחרר באחת הפלטקות (ת/6). המומחה בחקירתו ציין כי בדיקה שביצע כחמש שנים לאחר העבודות הראתה כי לא הייתה תזוזה של פלטקות החיבור וכי אם היתה כזו היא היתה נראית לעין והוא היה מבחין בה. עוד ציין כי לא ייתכן כי פלטקה אחת בלבד זזה, שכן תזוזה, ככל שקיימת, מתרחשת יחד בכל הבניין ולא באופן יחידני (עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 22-31). ביחס לתמונה הנ"ל שהוצגה לו ציין המומחה כי לא ראה בבדיקתו תזוזה של בורג וציין כי "אולי הוא לא מונח טוב, זה לא מזעזועים" (עמ' 24, ש' 18, ההדגשה הוספה). משמדובר בבדיקה בלתי אמצעית וישירה שערך המומחה ביחס לנקודה הרלוונטית שבמחלוקת, ונוכח הסבריו שלעיל שלא נשללו, אני רואה לקבל את מסקנתו בעניין זה.

 

התובעות טוענת כי כל שיטת הפרוייקט - קשירת הבניין הישן למגדל חדרי הביטחון, מהווה טעות הנדסית חמורה, וגורמת לתזוזה נמשכת של הבניין עקב "משיכתו" על-ידי מגדל חדרי הביטחון. המומחה בחקירתו נשאל האם אסור לקשור מבנים שונים המבוססים על אותה קרקע, והשיב:

 

"עקרונית נכון, אבל זה תלוי בשיטת הביסוס, אם שלושתם מבוססים באותה שיטה, אז זה סיפור אחד, ואם שלושתם מבוססים בצורה אחרת זה משהו אחר. יש בניין אחד שכבר התיישב כמו שאמרתי שמבוסס על פלטות יסוד ישנות ויש בניין חדש שבנוי על כלונסאות שהגיע לשכבת סלע וגם לא זז" (עמ' 20, ש' 11-14).

 

בהמשך, משנשאל לגבי יישום השיטה על הבניין בענייננו, השיב:

 

"ת. למה לא? זה בניין ישן שהתיישב ויש לו בניין חדש על ידו שמבוסס נכון, מה רע בזה? כל הוויכוח הוא על הפלטות, אם יש לכם חשש תביאו מומחה ותפרקו אותם. בזמן רעידת אדמה כל אחד מתנהג אחרת" (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 25-27).

 

המומחה הסביר כי בענייננו מדובר בבניין ישן ובעל ביסוס קיים ("כבר התיישב", כלשונו, עמ' 17, ש' 8; עמ' 20, ש' 12-13), וכי מגדל חדרי הביטחון לאחר ביסוסו המחודש יושב על כלונסאות שהוחדרו לעומק, ואף הוא לא זז. בנתונים אלה כאשר שני המבנים מבוססים, אין משיכה של הבניין על-ידי מגדל חדרי הביטחון המחובר אליו (עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 12-14), והדבר עולה כאמור אף מבדיקת נקודת החיבור שכפי שנעשתה על-ידי המומחה בביקורו בדירות. עמדתו של המומחה בעניין זה הובהרה על-ידו בפירוט וסבירותה לא נסתרה, ובנסיבות אלה יש לקבלה.

 

31.התובעות טוענות כי במהלך השנים הן ביצעו תיקונים של הסדקים והליקויים בדירות, לטענתן בעלות של עשרות אלפי שקלים, אולם לא היה בכך כדי להועיל והסדקים חזרו והופיעו. טענות אלה לא גובו בתשתית ראייתית ולו מינימאלית; לא הוצגו לעניין זה קבלות, חשבוניות, הזמנות עבודה או מסמך אחר מסוג כלשהו. התובעות הסבירו בחקירתן כי לא חשבו שיש צורך לצרף מסמכים אלה, הסבר שאין בידי לקבל נוכח העובדה שמדובר בנתונים מהותיים למחלוקת. בהיעדר ראיות כלשהן, אין בידי לקבל את טענות התובעות בעניין זה.

 

32.כאמור לעיל, המומחה קבע כי חלק גדול מהסדקים בדירות היו קיימים לפני ביצוע הפרוייקט, וכי כנראה הם הוחרפו עקב ביצוע העבודות והזעזועים שנגרמו לבניין (עמ' 6-7 לחווה"ד). גם מסקנה זו של המומחה מקובלת עלי. כאמור לעיל, מדובר בבניין ישן שנבנה עוד בשנות ה- 50. בתסקיר שבוצע ע"י המדינה והעיריה עובר לפרויקט (ספח א' לתצהיר לודימיר מטעם המדינה), צוין בין היתר כי מצבו הבסיסי של הבניין "לא טוב" וכן צויינו לעניין מצבו הבסיסי - "שקיעות ונזקים שונים". התובעות טענו כי עובר לרכישת הדירות על-ידן הן נבדקו על-ידי שמאי לצורך קבלת משכנתא ונמצאו תקינות, ואירינה אף טענה כי היא שכרה מומחה מטעמה אשר לא מצא פגמים בדירה. אלא שהתובעות לא הציגו את חוות הדעת הנטענות, מבלי שניתן כל הסבר סביר לכך. כידוע, הימנעות של בעל דין מלהציג ראיות רלוונטיות שבהישג ידו מבלי שניתן טעם טוב להימנעות זו, מקימה חזקה כי הראיות, לו היו מוצגות, היו פועלות לחובתו. במכלול הנתונים האמורים, המסקנה הסבירה היא כי היו סדקים וליקויים בדירות עובר לביצוע הפרוייקט. שאלה נפרדת היא מהי המסקנה המשפטית הנובעת מכך לעניין שיעור הפיצוי בגין הנזק שנגרם עקב העבודות בפרוייקט, ולעניין זה אתייחס בהמשך להלן.

 

33.נוכח כל המפורט לעיל אני מקבלת את מסקנת המומחה באשר למהות נזקי הסדקים שנגרמו לדירות התובעות עקב ביצוע העבודות בפרוייקט.

 

נזק למערכות השונות בדירה (מים, חשמל וכד'):

 

34.התובעות טענו כי נגרמו נזקים למערכות השונות בדירה עקב העבודות בפרוייקט, לרבות מערכת החשמל והמים. מומחה בית המשפט בחוות דעתו שלל כל קשר בין העבודות לביצוע הפרויקט לבין הנזקים הנטענים.

 

35. אינני רואה כל עילה להתערב במסקנת המומחה בעניין זה. כאמור לעיל, המומחה ביקר בדירות פעמיים ובחן את הנזק שנגרם והשלכותיו. התובעות לא הציגו ראיות כלשהן לנזק שנגרם לאותן מערכות, לרבות התיקונים שלטענתן בוצעו על-ידן. בנסיבות אלה לא הונחה כל תשתית לקבלת תביעת התובעות ביחס לליקויים כאמור.

 

נזק לרצפה ולמשקופים:

 

36.התובעות טוענות כי עקב התזוזות שנגרמו לבניין נוצרו עיוותים ברצפות ובמשקופים בדירות. טענה זו לא התקבלה על דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר סבר כי בעיות הנגרות והאלומיניום בדירות קשורות למצב הדירות עצמן ולא לעבודות בפרוייקט, עמדה עליה שב ועמד בעדותו בפני (עמ' 16, ש' 1-8). עמדה זו אף נתמכת ברישום בתסקיר שבוצע עובר לפרוייקט, בו נרשם ביחס לבניין של התובעות כי נמצאו בחדרי הביטחון "שקיעות, תפרים, משקופים, שיפועים וכו" וביחס למצב הבית הבסיסי צויין - "לא טוב" וכן "שקיעות ונזקים שונים" (נספח א' לתצהיר ולדימיר מטעם המדינה). המומחה נשאל ספציפית ביחס לדלת חדר הביטחון וציין כי קושי בפתיחתה הוא הגיוני שכן היא מצוייה בתפר בדיוק (עמ' 16, ש' 1-2). קביעת המומחה הינה סבירה ומשתלבת הגיונית עם הראיות הקיימות, ובנסיבות אלה לא הונח בסיס לטענות התובעות בדבר ליקויים שנגרמו למשקופים או לדלתות בדירה כתוצאה מהעבודות.

 

ליקויי איטום:

 

37.התובעות מוסיפות וטוענות כי כתוצאה מהעבודות נגרמו סדקים לגג הבניין ובתקרה של הדירה האחרונה ישנן נזילות מים. המומחה נחקר ביחס לנזק הנטען והדגיש כי נושא איטום הגג לא קשור לתיקון (עמ' 21, ש' 26-27). לדבריו, איטום תקין אמור להיות גמיש ולא להיסדק אף עם נגרמו סדקים לתקרה (עמ' 21-22, ש' ש' 32 ו-1 בהתאמה; עמ' 22, ש' 6-8). עוד ציין כי יש לבצע איטום לגג מדי מספר שנים ללא קשר לליקויים הנטענים (עמ' 22, ש' 17-20). מעדות המומחה עולה כי עבודות הפרוייקט לא גרמו לבעיות האיטום בדירות, שהמקור להן, ככל שהן קיימות, הוא אחר, ולא מצאתי כל בסיס לקבוע אחרת.

 

האחריות לנזק:

 

38.כעולה מהמפורט לעיל, ביצוע העבודות בפרוייקט גרם לנזקים בדירות התובעות, אם כי בהיקף קטן מהרבה מסכום התביעה. המדינה בסיכומיה טענה בקצרה להיעדר אחריות בשל אי-הפרה של חובת הזהירות הקונקרטית בנסיבות. טענה זו אין בידי לקבל. המדינה היתה היוזמת והאמונה על ניהול הפרוייקט. כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, נזקים מהסוג שאירע בענייננו הינם בגדר תוצאה נלווית וצפויה לעבודות מהסוג שבוצע, כתוצאה מזעזועים שנגרמו לבניין. ככאלה, קמה חובת זהירות קונקרטית של המדינה כלפי בעלי הדירות ביחס להתרחשותם. מהראיות עולה אמנם כי מדובר היה בפרוייקט מורכב למטרה נחוצה וכי בהיבט הכולל הוא בוצע בצורה ראוייה (ראו: חוו"ד המומחה, עמ' 7), אולם היה על הגורמים המופקדים עליו לצפות ולהיערך למניעת סוג הנזק שנגרם לדירות הסמוכות, שהיה כאמור צפוי, ומהראיות שהוצגו לא עולה כי ניתנה לכך הדעת מבעוד מועד וכי ננקטו צעדים כלשהם למנעו או להקטינו. יצויין כי מלכתחילה סברה המדינה כי אכן עליה לפעול לתיקון הנזקים שנגרמו לבעלי הדירות עקב ביצוע העבודות (ראו מכתבו הנ"ל של ולדימיר, נספח 2 לתצהיר התובעות), וטוב שכך. הסיבה לכך שהדבר לא בוצע בפועל ביחס לתובעות דנן נתונה במחלוקת בין הצדדים; לטענת המדינה, התובעות מנעו את כניסת הקבלן והמפקח לדירותיהן (עמ' 20 לתצהיר ולדימיר), טענה שהוכחשה על-ידי התובעות. מעדותו של ולדימיר עלה כי הוא עצמו לא פנה לתובעות בהקשר זה אלא הדבר נעשה על-ידי המפקח של הפרוייקט, והסירוב הנטען מטעם התובעות נמסר למפקח (עמ' 39, ש' 23). המפקח עצמו לא העיד, ובנסיבות אלה המשקל שניתן לייחס לעדות ולדימיר בעניין זה הוא מוגבל. לכך נוספת העובדה כי הקבלן, שבתצהיר מטעם המדינה נטען כאמור כי התובעות התנגדו לכניסתו לדירותיהן, העיד כי לא התבקש להיכנס לדירות בתקופת הבדק (עמ' 43, ש' 13-14). לפיכך, טענת המדינה בדבר סירוב התובעות לאפשר ביצוע בדיקות ותיקונים בדירותיהן עובר להגשת התביעה לא הוכחה כדבעי. מכל מקום, אין המדינה טוענת כיום שיש לאפשר לה עצמה לבצע את התיקונים, כך שעל הפרק עומדת רק פסיקת פיצוי כספי לתובעות עבור עלות ביצוע התיקונים הנדרשים.

 

 

ההודעה לצד שלישי:

 

39.בהודעה לצד ג' שהגישה המדינה נגד הקבלן נטען לאחריות הקבלן בפן נזיקי וחוזי.

 

40.אשר למישור הנזיקי; המומחה מטעם בית המשפט קבע כי לא נמצא כל דופי בעבודתו של הקבלן אשר פעל בהתאם לתוכניות ולהנחיות שקיבל. מסקנה דומה עולה גם מראיות המדינה עצמה; ולדימיר נשאל בחקירתו האם היו למדינה טענות כלשהן נגד אופן ביצוע הבניה על-ידי הקבלן בהתאם לתוכניות והשיב לכך בשלילה (עמ' 40, ש' 27-29). כן נשאל האם, במידה ויימצא כי נגרמו נזקים כלשהם לדירות כתוצאה מביצוע העבודות, הרי שהדבר קשור לתכנון (להבדיל מאופן הביצוע) והשיב בחיוב (עמ' 41, ש' 14-16). נוכח האמור, ובהיעדר כל בסיס ראייתי לטענה בדבר פגם באופן ביצוע הבניה על-ידי הקבלן ביחס לתוכניות, אין כל עילה לחיובו במישור הנזיקי.

 

41.אשר למישור החוזי; המדינה טוענת בסיכומיה כי "אילו היו התובעות מאפשרות לבצע את התיקונים במסגרת שנת הבדק, דבר שלא איפשרו ... הרי שבהתאם להסכם בין הנתבעת לקבלן המבצע היה הקבלן מבצע את התיקונים" (סעיף 48 לסיכומים). עולה איפוא כי המדינה משתיתה את חבות הקבלן מולה על התחייבותו החוזית ביחס לתקופת הבדק. מבלי להידרש למשמעות הסירוב הנטען של התובעות (שכשלעצמו לא הוכח) בכל הנוגע למישור היחסים החוזיים בין המדינה לקבלן, הרי שלא ניתן לקבל את הטענה לגופה. בהתאם להסכם בין המדינה לקבלן (צורף להודעה לצד ג'), הקבלן אחראי בתקופת הבדק לתיקון נזקים או פגמים שנגרמו כתוצאה מעבודה לקויה או חומרים פגומים (סעיף 55(2) להסכם). עוד נקבע בהסכם כי אם יימצא פגם במבנה בתוך 5 שנים לאחר תקופת הבדק הנובע מביצוע שלא בהתאם לדרישות החוזה, יהיה הקבלן אחראי לתיקונו (סעיף 56(2) לחוזה). בענייננו לא הוכח כאמור פגם או ליקוי באופן הביצוע של הקבלן או בחומרים שסיפק, ומשכך אין עילה לחייבו מכוח ההסכם בין הצדדים בעלות עבודות התיקון.

 

גובה הנזק:

 

42.תיקון הסדקים: בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, עלות התיקונים של הסדקים בדירות הינה בסך 12,000 ש"ח לכל דירה. לא מצאתי ממש בטענות התובעות בדבר סתירות בעמדת המומחה לעניין עלות התיקונים תוך הבאת ציטוטים חלקיים מעדותו. המומחה העיד כי הוא ביצע הערכה של העלות על סמך ניסיונו רב השנים בתחום, והערכתו לא נסתרה. המומחה עמד בחקירתו על סוג התיקון כפי שפורט בחוות דעתו, וציין, במענה לשאלה שנשאל, כי "תיאורטית אפשר להוריד את החלק הזה ולבנות מחדש" (עמ' 18, ש' 8). אין בחלופה "תיאורטית" שצויינה על-ידי המומחה כדי לסתור את קביעתו בחוות הדעת בדבר תיקון הסדקים באמצעות מילוי מתאים וסיוד, עליה שב ועמד אף בחקירתו (ובלשונו - "אין צורך להחליף בלוקים, רק לסדר", עמ' 19, ש' 6). בחקירתו ציין המומחה כי את תיקון הסדקים צריך לבצע הן מתוך הדירה והן מחוץ לה (עמ' 18, 26-27). המומחה נשאל האם יש צורך בפיגומים לצורך ביצוע התיקון והשיב בחיוב, וכן ציין כי לצורך התיקון נדרשים כיומיים ואישר כי עלות הפיגום כ- 2,000 ₪ ליום (עמ' 18-19, ש' 30-31 ו- 13 בהתאמה). בנסיבות אלה, ומשמדובר בביצוע עבודה דומה באותו בניין עצמו, אני רואה להוסיף לפיצוי רכיב נוסף בגין האמור כך שסה"כ עלות התיקון הנדרש הינה 14,000 ₪ לכל דירה.

 

43.כפי שצויין לעיל, המומחה ראה להפחית סך של 40% מהפיצוי בגין הסדקים בשל מרכיב של השבחה לדירות, וזאת בשל כך שבדירות היו סדקים עובר לביצוע הפרוייקט וללא קשר אליו. בנקודה זו אין בידי לקבל את עמדת המומחה. יודגש כי מדובר בסוגייה משפטית ולא הנדסית-מקצועית, ואף שהתובעות לא טענו לעניין זה בסיכומיהן, סבורני כי נוכח העובדות כפי שהן נלמדות מחוות דעת המומחה, ובהתאם לעקרונות המשפטיים הרלוונטיים, זוהי המסקנה המתבקשת. כפי שכבר צויין לעיל, המומחה בחוות דעתו קבע כי בדירות קיימים שני סוגים של סדקים - סדקים מקוריים שהיו קיימים עובר לעבודות בפרוייקט וכן סדקים שנגרמו ישירות כתוצאה מביצוע העבודות הנ"ל. המומחה ציין בחוות דעתו כי חלק גדול מהסדקים שמצא בדירה הם מהסוג הראשון, אך הוסיף וציין כי ככל הנראה הם "הוחרפו כתוצאה מהזעזועים והחבטות שסבל הבניין בזמן העבודות ובמיוחד בקיר הפונה לחדרי הביטחון" (עמ' 6-7 לחוות הדעת). בעדותו בפני הדגיש המומחה כי הסדקים הטעונים תיקון מצויים בצד של חדר הביטחון, הוא הצד אשר "סבל" מביצוע העבודות בפרוייקט (עמ' 20, ש' 29-30). יוצא, איפוא, כי מדובר בנכס שהיו בו ליקויים עוד לפני האירוע הרלוונטי, וכי זה האחרון גרם להחרפתם ולנזק ישיר חלקי נוסף.

 

הגישה המקובלת בפסיקה ביחס להתחשבות בפחת של נכס שניזוק, היא כי יש להבחין בין נזק טוטאלי שנגרם לנכס כולו, לבין נזק חלקי הניתן לתיקון. במקרה הראשון, נטיית הפסיקה הינה לשום את הפיצוי תוך התחשבות בפחת של הנכס המקורי, על מנת שלא ייצא הניזוק מורווח ביחס למצבו עובר לאירוע בקבלו נכס חדש חלף נכס משומש וישן שהיה בידו. ואילו במקרה של נזק חלקי בלבד, שניתן לתיקון בעלות סבירה ושאין אפשרות לבצעו חלקית או באמצעות חלפים משומשים, הנטיה הינה לפסוק פיצוי מלא לניזוק, אף אם הדבר ייגרום להטבת-מה ביחס למצבו הקודם. הפסיקה קבעה כי יש לדון בכל מקרה על-פי נסיבותיו, וכי במקרה של ספק – יד התובע/הניזוק על העליונה (ראו: ע"א 273/80 משה מדינה נ' שלמה כהן, פ"ד לז(2) 29, 44-50; ע"א 2904/92 עיריית תל-אביב-יפו נ' עזבון המנוח לטרהויז, פ"ד נ(1) 754;רע"א 2672/96 מ"י נ' קיבוץ נירים, פ"ד נב(2) 247, 257-259). בענייננו מדובר כאמור בנזק חלקי. בשים לב למסקנת המומחה בדבר החמרת המצב הקיים, כמו-גם באשר לעלות התיקון הנדרש שהינה סבירה, ובהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה שצויינה לעיל, המאזן נוטה לפסיקת פיצוי בגין מלוא עלות התיקון, ללא הפחתת מרכיב כלשהו של השבחה.

 

44.סגירת התפר בין הבניין לחדרי הביטחון: לפי חוות דעת המומחה עלות סגירת התפר בין הבניין לחדר הביטחון כולל טיח ותיקון ריצוף באזור הנ"ל, עומד על סך 2,500 ₪. בחקירתו נשאל המומחה בדבר הצורך בהחלפת כלל הריצוף לנוכח העובדה כי מדובר בפס יחיד כך שייווצר חוסר אחידות בריצוף. המומחה השיב כי רצוי להחליף את כל הבלטות באותו חדר (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 2-4), המומחה לא נשאל אודות עלויות הכרוכות בכך, אולם בנסיבות העניין אני רואה לפסוק על דרך האומדנא פיצוי נוסף בסך 1,500 ₪ לדירה לעניין זה, כך שסה"כ הפיצוי לעניין תיקוני התפר והריצוף יעמוד על סך 4,000 ₪ לדירה.

 

45. תיקונים בחזית החיצונית של הדירות: בנוסף העריך המומחה את עלות התיקונים הנדרשים בחזית החיצונית של הדירה בסך 3,000 ₪ לדירה, הערכה שלא נסתרה ואני מקבלת אותה.

 

46.אם כן, סה"כ הפיצוי לכל דירה הוא 14,000 + 4,000 + 3,000 = 21,000 ₪.

 

47.התובעות טוענת יש לפסוק להן בנוסף פיצויים בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש. אינני רואה לקבל את הטענה בנסיבות ענייננו. כעולה מהמפורט לעיל, העובדות כפי שהוכחו מצביעות על כך שהנזק שנגרם לתובעות הוא נזק ממוקד בר-תיקון שעלותו מתונה. המדינה הציגה נכונות לבוא בדברים עם התובעות וזאת הן עובר להגשת התביעה (מכתב ולדימיר מיום 3.11.04, נספח 2 לתצהיר התובעות), והן לאחר הגשתה ובפרט לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וסדרי הגודל הכספיים שהוערכו בה. במכלול הנסיבות האמורות, לא ראיתי הצדקה לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני בנוסף לפיצוי שלעיל.

 

סיכומם של דברים:

 

48.התביעה נגד המדינה מתקבלת. המדינה תשלם לכל אחת מהתובעות סך של 21,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן חוות דעת המומחה ועד למועד התשלום בפועל, ובצירוף מע"מ.

 

49.בנוסף תשלם המדינה לתובעות (שתיהן יחדיו) הוצאות בסכום כולל של 12,000 ₪. אינני רואה הצדקה לפסוק לתובעות בהקשר זה את מלוא עלות האגרה ועלות חווה"ד, וזאת נוכח הפער הניכר בין סכום התביעה כפי שהוגשה מלכתחילה, לבין הסכום שנפסק בפסק-הדין.

 

50.ההודעה לצדדי ג' נדחית. המדינה תשלם לצדדי ג' הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪.

 

51.הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

 

 

 

 

 

 

 

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ט תשרי תשע"ה, 13 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ