ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
51270-12-12
17/09/2014
|
בפני השופט:
ירון בשן
|
- נגד - |
תובע:
אסף דדון
|
נתבעים:
1. גימי יעקב יהודה מילר 2. המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
|
החלטה |
זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדי שקבע לתובע נכות ניכרת. הוגשו תחשיבי נזק והוצעה הצעת פשרה. התובע דחה אותה ואז הגיש בקשה (חוזרת) למינוי מומחה פסיכיאטרי. לאחר שהתקבלה התגובה, השיב עליה וצירף מסמכים נוספים ולכן ביקש בית-המשפט וקיבל תגובה נוספת של הנתבעים.
למעשה אין מחלוקת על-כל שלתובע בעיות נפשיות משמעותיות שהחלו בלי קשר לתאונה ומלוות אותו שנים רבות לפניה. הנתבעות מצביעות על דלות התיעוד הפסיכיאטרי המאוחר ועל כך שכמעט ולא ניתן לחלץ ממנו זיקה לתאונת הדרכים. דומה שעובדתית הן צודקות, אך איני מסכים עם מסקנתן המשפטית.
הדין מחייב שימונה מומחה רפואי מקום שבו יש ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. משמע, ראשית הראיה אמורה להתייחס הן לעצם קיום הנכות והן לשאלת הקשר הסיבתי בינה לבין התאונה. ככל שגוברת עוצמת הראיות לכאורה לעצם קיום הנכות, ניתן להמעיט בדרישת ראשית הראיה לקשר הסיבתי. והנה, דומה שעצם קיומה של נכות נפשית נראה מבוסס למדי. דומה שבעיות הנפש של התובע ותיקות מאוד. לא סביר שנגרמו עקב התאונה, אך דווקא מפני שכנראה היו קיימות קודם, עולים החשש והסבירות שהחמירו בגלל חומרתשל הנכות האורתופדית שגרמה.
ראוי לזכור שבין הופעת תסמינים גופניים של נכות אורתופדית, לבין הופעת בעיות נפש (למשל בשל קשיי הסתגלות לנכות) סביר שיחלוף זמן. בשונה מתלונות על פגיעה אורתופדית, שמצופות להופיע מיד בסמוך לתאונה, הופעת תלונות פסיכיאטריות באיחור, עשויה להיות סבירה לגמרי.
דומה שגם צריך להזהר בהסקת מסקנות ממיעוט תיעוד פסיכיאטרי ואפילו מהעדרו המוחלט. הדבר אינו מצביע בהכרח על העדר בעיה. לעתים הוא מהווה אינדיקציה דווקא לבעיה כל-כך חמורה, עד שהסובל ממנה אינו מסוגל לדאוג לעצמו.
בנסיבות אלה מצאתי שראוי שלא לחסום את דרכו של התובע להוכחת טענתו ולמנות מומחה מטעם בית-המשפט בתחום הפסיכיאטרי על מנת שיבדוק את התובע ויחווה דעתו בעניינו. המינוי עצמו יעשה בהחלטה נפרדת.
בשולי הדברים מן הראוי למחות על כך שהתובע עיכב את הגשת בקשתו החוזרת למינוי מומחה עד לאחר שעמדה בפניו הצעת פשרה של בית-המשפט.
ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת