ת"א 50359-05-14 אשר גרין מבנים בע"מ ואח' נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

מבוא

1.לפני בקשת הנתבעים להורות על סילוקה של התובענה על הסף.

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

2.התובעת הגישה ביום 27.5.14 תובענה כספית כנגד המשיבים על סך 6,934,815 ₪. ברקע התביעה מכרז מספר 122/2011 בו זכתה התובעת להקמת מרפאה בעבור הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), בחולון.

3.לטענת התובעת, כבר בראשיתו של הפרויקט הסתבר לה כי המכרז תוכנן באופן רשלני ולקוי והיא נתקלה במכשולים רבים, שלא היו ידועים לה מראש ולא היו באחריותה. לדבריה תכנון הפרויקט בוצע בניגוד לחוק התכנון והבניה, היא נאלצה להתמודד עם התנגדויות שכנים לביצוע עוגנים וחרף צו הפסקת עבודה שהוצא, הנתבעת דרשה ממנה להמשיך ולבצע עבודות שוליות תוך גרימת נזקים כלכליים ותדמיתיים כבדים.

4.התובעת מפרטת בסעיפים 95-67 אודות הסכם ההפרדות (להלן: "ההסכם") מהנתבעת (ר' נספח 23) והפרתו ע"י הנתבעת. לדברי התובעת במסגרת ההסכם הוסכם כי הנתבעת תשלם לה 1,193,122 ₪ כולל מע"מ כגמר חשבון סופי ובלתי ניתן לשינוי כאשר החזקת הערבות הבנקאית של התובעת (על סך 5.2 מיליון ₪) אצל הנתבעת אילצה את התובעת להסכים למרבית תנאי ההסכם ולסכום שננקב. לטענת התובעת, חרף ההסכמות בין הצדדים והגם שההסכם נוסח ע"י הנתבעת, הנתבעת לא מילאה אחריו ולא שילמה לתובעת את הסכום לו התחייבה במסגרת הסכם ההיפרדות והיא שילמה לנתבעת רק סך של 683,873 ₪. לטענת התובעת, לאור הפרתו היסודית של ההסכם יש לראותו כבטל ועל הנתבעת לשלם לה את מלוא יתרת חובה ע"פ החשבון הסופי (ר' נספח 29).

5.התובעת מייחסת לנתבעת התנהלות רשלנית ובלתי מקצועית, יציאה למכרז לביצוע הפרויקט ללא היתר מתאים, ניהול משא ומתן וחתימה על הסכם היפרדות מול התובעת בחוסר תום לב, תוך הפעלת לחץ למימוש הערבות הבנקאית ולאחר שהתובעת פעלה בהתאם להסכם ההפרדות והוציאה סכומים ניכרים על מנת לקיימו, החליטה הנתבעת להתנער ממנו ולא לשלם את שהתחייבה (ר' בהרחבה סעיפים 123-106 לכתב התביעה).

6.הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הינו אדריכל בנין והוא ערך את הבקשה בהיתר בעבור הנתבעת. לטענת התובעת, הנתבע התרשל בתכנון הפרויקט, לא נקט באמצעי זהירות סבירים בטיפול בהליכי הרישוי מול מוסדות התכנון, לא קיבל מעיריית חולון היתר מתאים לביצוע העוגנים, לא תכנן את הפרויקט בשיטה המאפשרת המשך קיום העבודות, תכנן את הפרויקט באופן האמור לנצל מרבית את זכויות הבניה עד לקו אפס, מבלי לתת דעתו להשלכות התכנון על הביצוע (ר' בהרבה סעיפים 134-124 לכתב התביעה).

7.הנתבעת הגישה בקשה לסילוקה תביעה על הסף ולחלופין למתן הוראה לתובעת לתקן את סכום התביעה ולהגבילו לעילות ע"פ הסכם הפשרה. לטענת הנתבעת בתמצית, בין הצדדים נחתם הסכם פשרה, במסגרתו נטלו הצדדים עליהם חיובים שונים. הסכם הפשרה קוים באופן בלתי הפיך ומיצה את עילות התביעה של התובעת כנגד הנתבעת, עד כי אין לה זכות לחזור ולתבוע את הנתבעת באותן עילות פעם נוספת, לא כל שכן לאחר שוויתרה במפורש על תביעתה והיא מנועה ומושתקת מלעשות כן.

עוד טוענת הנתבעת לחלופין, כי גם אם לדעת התובעת היא הפרה את הסכם הפשרה הרי שהתובעת מנועה ומושתקת מלתבוע את תביעתה וזאת מחמת שלא הקדימה וביטלה בכלל וכדין בפרט את הסכם הפשרה. לשיטת הנתבעת, ככל שהתובעת סבורה כי היא הפרה את הסכם הפשרה, זכותה היחידה הינה לתבוע את הנתבעת לכל סעד שהיא הייתה זכאית לו ע"פ עילות הסכם הפשרה (ר' בהרחבה סעיפים 31-16 לבקשה).