גבאי נ' נג'אתי

פתח דבר

1. התובע והנתבע הם תושבי מושב שזור, ומחזיקים במגרשים סמוכים זה לזה.

עניינה של המחלוקת בתיק זה במחסן, בגודל של כ-30 מ"ר:

לטענת התובע, המחסן נמצא במגרשו, אולם מי שעושה בו שימוש בפועל הוא הנתבע, אף שנדרש במשך 30 השנים האחרונות לסלק ידו מהמחסן; ואילו לטענת הנתבע, הוא אכן עושה שימוש במחסן, אלא שהוא עושה כן מאז 1970, שנים בטרם הגיע התובע להתגורר במושב, ושימושו במחסן הוא על פי רשות שניתנה לו על ידי הסוכנות, אשר הקימה את המחסן ומסרה אותו לשימושו.

לשני הצדדים אין זכויות בעלות או חכירה במקרקעין הנדונים, ודומה כי אין מחלוקת שמעמדם המשפטי במקרקעין הינו של בני רשות בלבד.

2.בכתב התביעה עותר התובע למתן שני סעדים: סילוק ידו של הנתבע מהמחסן, וחיוב הנתבע בתשלום דמי שימוש עבור 30 שנים, בסך 29,800 ₪.

3.משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, נקבע התיק לשמיעת ראיות. מטעם התובע העידו הוא עצמו והמודד מר עלי קשקוש אשר הגיש חוות דעת מטעמו. מטעם הנתבע העיד הנתבע בלבד. בהמשך לכך סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

טענות התובע וראיותיו

4.המסכת העובדתית שפורטה בכתב התביעה מצומצמת למדי.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע הינו "הבעלים ו/או המחזיק הבלעדי של מגרש מס' 18 הנמצא בחלקה 16 גוש 19168 במושב שזור, כאשר הנתבע הינו המחזיק ו/או הבעלים של מגרש 19 באותו גוש וחלקה הנ"ל".