הקרן הקיימת לישראל/רשות מקרקע ישראל נ' אגודת השומר הישראלית ואח'

1. במרכז הדיון שטח יער של 33 דונם בקרית טבעון, שהוחכר בראשית שנות הששים של המאה שעברה לאגודת השומר ההיסטורית למטרות הנצחה וקבורת השומרים הוותיקים, וכן הקמת בית מרגוע לשומרים. בתחומיו קבורים חברי אגודת השומר כמו אלכסנדר זייד, שם גם מתנוסס פסלו, וכן חברי שומר נוספים - אריה אברמסון, בועז פרסוב, יונה רסין, יואש זולר , יצחק קליצ'בסקי ועוד רבים אחרים מחברי אגודת השומר ההיסטורית, כולם אנשי שם ומעש.

התובעת הגישה תביעתה ביחד עם בקשה לצו מניעה זמני בהול, בשל כך שנודע לה כי הנתבעות התקשרו ביניהן על מנת ליתן במקרקעין שהוחכר לאגודת השומר ההיסטורית - שירותים של קבורה אזרחית לציבור כנגד תמורה כלכלית. ואכן, עד להגשת צו המניעה הזמני נקברו במקום מספר אנשים מן הציבור.

אלא שעניין הקבורה האזרחית, הוא רק קצה קצהו של סיפור המעשה. נטען כי במקרקעין יש הפרה של מטרת החכירה, שכן יש במקום פעילות מסחרית של מסעדת "שלו ביער" ללא אישור רמ"י, ובנוסף נטען כי חברה פרטית לגמרי, חברה למטרות רווח, עטתה במשך השנים את כסותה החיצונית של אגודת השומר ההיסטורית, תוך יצירת הטעייה וטשטוש ההפרדה בין נכסי העמותה לנכסיה הפרטיים.

והשאלה המרכזית – האם יש חובה על רמ"י בנסיבות שיבוררו , להאריך את תקופת החכירה ל-49 שנים נוספות באותם התנאים ?

בתביעה העיקרית מבקשות התובעות כי בית המשפט יורה על מחיקת החכירה אשר רשומה בלשכת רישום המקרקעין לטובת הנתבעת 1 וכן כי ינתן צו לפינוי וסילוק ידם של הנתבעות מהמקרקעין. בשלב מוקדם של התביעה העיקרית, נמחקה נתבעת 2 בהסכמה.

2. אגודת השומרים ההיסטורית

2.1 אגודת השומרים או אגודת השומרים הארץ ישראלית היא ארגון שמירה ועבודה שהוקם על ידי יוצאי תנועת השומר בשנת 1933, על בסיס ארגון "בר גיורא", השומר, וארגון ההגנה. חברי האגודה היו חברי הסתדרות אשר ראו באגודה תנועה מגשימה ואיגוד מקצועי של שומרים ועובדי אדמה. האגודה קמה על רקע התנכלויות הערבים לרכוש יהודי והיא הקימה משק בשיח אבריק (סמוך לקרית טבעון) מקום בו נרצח אלכסנדר זייד.

2.2 קיים מכתב הקק"ל מיום 3.9.58 המופנה להסתדרות הכללית של העובדים בא"י, אגודת השומרים, המודיע על הסכמתה להחכיר להם שטח של 33 דונם בגוש 10600 למטרת בית קברות לשומרים כאשר בית הקברות ישמש לקבורה של חברי אגודת השומרים בלבד, ניתן יהיה להקים במקום בית תרבות, בית לשומר, חדר טהרה ומחסן כלים. (נספח א' לת/4).

3. חוזה חכירה עם "אגודת השומר הישראלית"

3.1 ביום 2.8.1962 נחתם הסכם חכירה בין קק"ל באמצעות רמ"י לבין "אגודת השומר הישראלית" לגבי חלקות 50,17,9 בגוש 10600 בסך של כ- 33 דונם. (להלן "המקרקעין"). תקופת החכירה מסתיימת ביום 31.3.09 ולחוכר זכות לחידוש החכירה ל-49 שנים נוספות.

3.2 מטרת החכירה היא "למטרת בית מרגוע, קייט ונופש לשומרים." עוד נרשם כי אסור לחוכר להשתמש במגרש או בחלק ממנו למטרה אחרת מבלי לקבל הסכמה מפורשת מראש ובכתב מאת המחכיר. (ס' 3 להסכם החכירה, נספח ב' לת/4). דמי החכירה השנתיים נקבעו ל-120 ל"י. נקבע כי החוכר הוא "אגודת השומר בישראל" בלבד. בשטח מצוי בית השומר, בנין ותיק משנת 1955 שניתן לאגודה ללא תמורה, המשמש להנצחת חברי אגודת השומר שעסקו בהגנת היישובים טרם הקמת המדינה.

3.3 כמו כן נחתם שטר חכירה ביום 12.9.1963 המתייחס לאותו השטח המכונה הפעם חלקה 74 (טרם הפרצלציה), באותם תנאים של הסכם החכירה הראשון. את מספרי החלקות המעודכנים לאחר פרצלציה ניתן לראות בת/6, תע"צ של מר ויקטור פילרסקי, מתכנן מרחב עסקי חיפה. (מספרי החלקות הם 126,154-158, 160,161, וחלקים מחלקות 149-151, 153,159,162,165,167,170 בגוש 10600 )

3.4 לפי התכתבות בין הצדדים משנת 1985 עולה כי נוצר באופן זמני חוב של דמי חכירה שלא שולם. משנדרש תשלום החוב, שלחה "אגודת השומר בישראל" (ללא ציון שם הכותב) מכתב מיום 25.6.85 בו נתבקשה הנחה, (נספח ט' לת/4) ובין

היתר נרשם (להלן הנוסח המקורי)–