לפני בקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעים 2-5 על הסף.
רקע כללי
1.התובעת/ משיבה הינה חברה המפיקה ערוצי ספורט שונים, המשודרים בחברות הכבלים והלוויין. התכנים המופקים על ידי המשיבה הינם תכנים המוגנים בחוק זכויות יוצרים, תשס"ח- 2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים") ולפיכך הינה בעלת הסמכות הבלעדית לעשות שימוש בתכנים אלה, לרבות שידורם הפומבי.
2.הנתבעת 1 מפעילה בית עסק בשם מסעדת שיפודים ביג התקוה בע"מ בע"מ. הנתבעים 2-5 המבקשים הינם מנהלי הנתבעת 1, ובעלי מניותיה.
3.על פי כתב התביעה, ביום 5.6.2013, הקרינו הנתבעים שידור ספורט של התובעת והעמידו
אותו לרשות הציבור, ללא קבלת היתר מן התובעת. לטענת המשיבה, שידורים אלה, מהווים הפרה של זכויות היוצרים ועל כן, מזכים בפיצוי על פי החוק.
באשר לנתבע 2- 5, טוענת התובעת כי איפשרו את ההקרנה בידיעה כי שידור זה מהווה הפרה של חוק זכויות היוצרים.
4. המשיבה עותרת לפיצוי בסכום של 85,000 ₪.
טענות המבקשים 2-5
5.לטענת המבקשים, הנתבעת 1 הינה בעלת אישיות משפטית נפרדת ועל כן, לא ניתן להטיל
עליהם אחריות אישית מכוח חיוביה. לשיטתם, אין המקרה נכנס בגדר החריגים בהם ניתן להרים את מסך ההתאגדות של החברה, ולפיכך יש לדחות התביעה כנגדם על הסף.
6.עוד טוענים הנתבעים, כי בהתאם להלכה, לא ניתן לתבוע את האורגן רק מתוקף היותו אורגן. בניגוד לטענת התובעת, אין בנמצא שום הלכה מחייכת לפיה חויבו בעלי מניות בחברה רק ככאלה, בלא שיוחסה להם כאופן אישי פעולה או ידיעה, לרבות אשרור, למעט במקרים שבהם מטרתו של העסק כוללת באופן חד משמעי השמעת מוסיקה.
7.מדובר בעסק גדול בו יש מספר רב של שולחנות, ומאחר ובעלי החברה אינם יכולים לדעת בכל רגע נתון את הנעשה בכל רחבי העסק, יש להוכיח ידיעה פוזיטיבית של כל אחד מבעלי העסק לצורך תביעתם באופן ישיר.