1. התובע והנתבעת הם בעלים של דירות בבית משותף בן ארבע דירות, ברח' משה שפירא 46, נתניה.
התובע חוכר דירה בקומת הקרקע, ודירת הנתבעת מצוייה מעליה. דירת הנתבעת מושכרת.
הנתבעת טוענת כי מזה כחמש עשרה שנים, מאז שעבר התובע להתגורר בדירה שמתחתיה, הוא הגיש כנגדה תשע תביעות סרק אשר נדחו, והתביעה הנוכחית היא העשירית.
2.בתביעה דנן טוען התובע כי מאז ינואר 2011 חודרים לדירתו מים מדירת הנתבעת שמעליה.
התובע צירף לתביעה חוות דעת מהנדס, ולפיה יש צורך בתיקונים בדירתו, בסכום של
16,000 ₪, ועוד תבע 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרחה ואובדן הנאה מנכסו.
בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי כשפנה אליה התובע בטענה בדבר חדירת המים מדירתה אל דירתו, היא פנתה מייד אל חב' שחר נזקי צנרת בע"מ, שמטפלת מטעם חב' הביטוח שלה בנזקי צנרת.
אנשי שחר רצו להגיע למקום ביום 17.1.11 אך ביקורם נדחה ביומיים, לבקשת אשת התובע.
הנתבעת טוענת כי חדר השינה בדירת התובע, אשר לטענתו נגרמו בו נזקי הרטיבות, נמצא מתחת לחדר האמבטיה בדירת הנתבעת. נציגי חב' שחר קבעו שאין כל נזילה מחדר האמבטיה של הנתבעת.
בביקור בדירת התובע, הוא הראה לנציגי חב' שחר כתם רטיבות בתקרה, בגודל של
כ- , וקילוף טיח במקום. נציג שחר טייח וסייד מקום זה. למחרת הודיע התובע לנתבעת כי הטיח נפל, אך נציג שחר מצא שם סדק קטן בלבד, שאותו תיקן.
כעבור ימים מספר הודיע התובע לנתבעת כי מצב הרטיבות בדירתו אינו בסדר, וכי הוא מזמין מומחה למתן חוות דעת, שאותה ימציא לנתבעת. הנתבעת ביקשה מהתובע לאפשר ביקור בדירתו על ידי מומחה מטעמה, אך הוא סירב. התובע עמד בסירובו זה, גם לאחר שהנתבעת חזרה על בקשתה ממנו לאפשר בדיקה על ידי מומחה מטעמה (זאת, לאחר שקיבלה את חוות דעת המומחה מטעם התובע, "אלגן הנדסה"). יצויין כי המומחה מטעם התובע לא בדק את דירת הנתבעת.
עוד טוענת הנתבעת כי בשיחתם הקודמת בעניין בדיקת המומחה ניסה התובע לשכנע אותה למכור לו את דירתה, וכאשר דחתה הצעה זו, השיב לה התובע: "ניפגש בבית המשפט".
הנתבעת כופרת בטענת התובע כי הרטיבות בדירתו מקורה מדירתה.
3.על פי הסכמת הצדדים בישיבה המקדמית הראשונה, נבדקו דירותיהם של הצדדים על ידי מנהל חב' אינפרטק, כמומחה מטעם ביהמ"ש. הבדיקה נערכה ביום 28.1.13.