ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
4832-07-14
26/11/2016
|
בפני השופטת:
תמר אברהמי
|
| - נגד - |
התובעים:
1. אאורה השקעות בע"מ
2. מיכאל קליינר
3. יגאל יעקב אטרקצ'י
4. יוחאי אבטן
עו"ד אלי הלם
|
הנתבעים:
1. U-Trend New York Investments
2. תומר שוחט
3. רימון כהן שינקמן ושות'
4. איתמר חושן
עו"ד פז מוזר
|
| החלטה |
החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטת 18.10.16 (שהיא עצמה ניתנה בהמשך להחלטת 7.7.16).
במסגרת החלטת 18.10.16 (להלן: "ההחלטה") התקבלה בקשה אותה הגישו הנתבעים 2-1 (להלן: "הנתבעים") למחיקת חלק מכתב התביעה (עילות מסוימות) בשל הפרת הוראת החלטה קודמת ומטעמים שפורטו. בתמצית בלבד יצוין, כי בנוסף לכך שהתובעים לא צייתו לצו גילוי מסמכים שניתן, הם ביצעו בהמשך גילוי חלקי כאשר מתוך טענותיהם-שלהם עלה, בין השאר, כי הם אינם מבצעים גילוי מלא.
יחד עם זאת והגם שאין דין מחיקת חלק מכתב תביעה כדין מחיקת כתב הגנה (וכן אין דין מחיקה כדין דחייה) הרי שלמען הזהירות וכדי לפעול כבית הלל, ניתנה בסיפא ההחלטה הוראה המשהה את תוקפה (לתקופה מסוימת שנקבעה) באופן שיאפשר לתובעים להביא בפני בית המשפט טעם שיהא בו לסתור את כניסת ההחלטה לתוקף.
בעקבות האמור הגישו התובעים מסמך הודעה ובקשה (להלן: "הודעת התובעים" או "ההודעה") והם מבקשים למעשה כי ההחלטה לא תכנס לתוקף. הוגשו תגובה ותשובה להודעה זו.
נבחן אפוא האם באמור בהודעת התובעים יש כדי להציב טעם לסתור את הוראות ההחלטה הקודמת ולהביא לשינויה.
עיון בחומר מעלה כי לפי הודעת התובעים כפי שהוגשה בעקבות ההחלטה, היה בסיס לטענה שהעלו הנתבעים מלכתחילה, כי לא גולו והועברו מסמכים כדין. אין מדובר בהודעה המלמדת כי השתלשלות הענינים שתוארה בהחלטה הקודמת לא שיקפה את מצב הדברים כהווייתו; ההודעה אינה מבארת כי דובר אך ב"צל הרים" וכי לא היה יסוד לחשש. נהפוך הוא. לאחר שבהודעה שהוגשה עובר להחלטת 18.10.16 נטען ע"י התובעים, כי אף לאחר חקירה ובדיקה אין מסמכים נוספים שלא הועברו, ומיד לאחר מכן צוין כי אותר מכתב אחד נוסף והוא מצורף (אך כי לא אותרה התכתבות נוספת מעבר לכך), הרי שלפי המוצהר בהודעת התובעים הנוכחית, שוב אותרו מסמכים נוספים.
בנסיבות הענין יש טעם בעמדת הנתבעים כי ההודעה שהוגשה אינה משמשת טעם לסתור את הוראות ההחלטה הקודמת. אף אם לא נדָרֵש לחשדות שהעלו הנתבעים, על יסוד המסמכים הנוספים שהועברו, ל"עריכה" של מסמכים (ולא נעלם מעיני טיעון התובעים לגבי העדר מומחיות הצדדים במחשבים), ניתן להבין להערכתם כי גם עתה אין מדובר בכל המסמכים וכי קיימים מסמכים נוספים שלא גולו בניגוד לצו שניתן.
שקלתי האם – אחרי הכל ולמרות הכל – יש למצוא באמור בהודעת התובעים ובתשובה לתגובה שהוגשה על ידם, משום "וו", או "מאחז", בו או עליו ניתן לתלות את אי יישומה של החלטת 18.10.16. אין לכחד כי ככלל מעדיף בית משפט לנהל דיון לגופו של ענין בכל הסוגיות, ועל פי רוב, משמעות העדר אמון בטענת צד כי אין מסמכים נוספים, באה לידי ביטוי בשלב ההוכחות גופו. עוד נתתי דעתי לכך שממילא הוראות החלטת 18.10.16, כשלעצמן, אינן חוסמות את דרכם של התובעים (אין טענה אחרת; המשמעות מתמקדת בהוצאות) ויתכן כי עדיף להשלים את הדיון כבר עתה.
ברם, לאחר עיון ובסופו של יום, לא מצאתי במסמכי התובעים בסיס לפעול כך ולשנות את ההחלטה הקודמת. ואבהיר.