בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נגד הנתבע וזאת ביום 12/5/98 ולפיו חויב לשלם לתובע פיצויים בגין נזקי גוף בסך 125,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין.
שנים רבות חלפו מאז ניתן פסק הדין עד אשר הגיש הנתבע לאחרונה בקשה לשחזור תיק וכן לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר התגוננות.
לאחר שניתנה החלטה בבקשה לשחזור תיק, והוגשו המסמכים הנדרשים, הוגשה בקשה מפורטת לביטול פסק הדין. תגובה בכתב הוגשה כמתחייב, ולאחר מכן נקבע דיון במעמד הצדדים אשר התקיים ביום 29/1/15.
באופן כללי אציין כי המדובר בתביעת נזק גוף שהגיש התובע נגד הנתבע בגין ארוע תקיפה מיום 12/7/88. לאחר שהנתבע לא אותר לצורך המצאה, ניתנה החלטה על תחליף המצאה וזאת לבקשת ב"כ התובע. תחליף ההמצאה נעשה על ידי פרסום בשני עיתונים וכן הדבקת הזמנה כדין על לוח המודעות של בית המשפט. בסופו של דבר ניתן פס"ד נגד הנתבע, תוך התייחסות לתצהיר הוכחת נזק וכן חוות דעת רפואית שהגיש התובע ולפיה נותר עם נכות רפואית צמיתה בשיעור 15%.
הנתבע טוען כי מעולם לא ידע על קיום ההליך המשפטי נגדו וכי הלכה למעשה הוא נסע לחו"ל ביום 27/10/1994 ומאז הוא שהה בחו"ל באופן רצוף מבלי שאף אחד ידע את מקום הימצאו. ביום 4/6/2008 שב הנתבע ארצה אך הוא ידע על קיום ההליך המשפטי רק כאשר הובא לידיעתו שקיים עיקול על מקרקעין שבבעלותו ואשר ניתן בתיק הוצל"פ אשר נפתח על פי פסק הדין נשוא הבקשה.
לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים, אני קובע כי אין בסיס לטענה של ביטול פסק דין מחובת הצדק, שכן לא נפל פגם כלשהו במתן פסק הדין. כפי שפורט לעיל, התובע מילא אחר הוראות בית המשפט לעניין תחליף ההמצאה ורק לאחר מכן ניתן פסק דין תוך התבססות על הוכחות לעניין הנזק והפיצויים.
בכל הקשור לחלק השני של הבקשה לביטול פסק הדין ולפיו יש לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ידועה הלכה המושרשת אשר מחייבת את בית המשפט להשיב על שתי שאלות: האחת הינה מהו ההסבר למחדל של אי הגשת כתב הגנה, והשאלה השנייה (והיא היותר מהותית) מה הם סיכויי ההגנה שיש בפי הנתבע.
בכל הקשור להסבר למחדל ניתן לומר כי יש בפנינו הסבר מניח את הדעת. הוכח בפניי על פי מסמכים של משרד הפנים כי אכן הנתבע עזב את הארץ משנת 1994 עד שנת 2008. יותר מכך, אף אחד מבני משפחתו של הנתבע לא ידע היכן הוא נמצא עד אשר הייתה פנייה למשטרה מחשש שהוא "נעדר".
בכל הקשור לסיכויי ההגנה, עולה מהמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט כי הנתבע הורשע בפלילים בגין אירוע התקיפה יחד עם אחרים. בנוסף לכך, התובע עצמו הורשע באותו הליך פלילי ולא ניתן בשלב זה לאבחן את חלקיהם של הצדדים באירוע האלים הנ"ל. מבלי להידרש לכל הטענות אשר מתייחסות לפרטי האירוע שהתרחש כאמור לפני 27 שנים בערך, אני מקבל את טענת הנתבע כי יש הצדקה לתת לו את יומו להוכיח את הגנתו.