לפניי תביעה כספית על סך 583,241 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב גניבת רכב משא ונגרר שהיה מחובר אליו, שהגישה התובעת נגד הנתבעת בטענה כי הפרה הסכם שנכרת ביניהן והתרשלה במתן שירותי איתור ואיכון של הרכב ומתן הודעות טקסט בקשר אליו.
-
התובעת היא חברה העוסקת בתחום ההובלות ובמועדים הרלבנטיים לתביעה, כפי שיתואר להלן, הייתה הבעלים והמחזיקה ברכב משא מסוג וולבו שנת ייצור 2002 וכן הבעלים והמחזיקה של נגרר שנת ייצור 2001 שהיה מחובר למשאית. הנתבעת היא חברה פרטית, המחזיקה ברישיון מיוחד שניתן לה על פי חוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982, ומספקת שירותי איכון ואיתור כלי רכב, שירותי ניהול צי רכב ומתן הודעות טקסט לבעל הרכב בנוגע לרכב בהתאם לקריטריונים מוגדרים שמספק הלקוח.
-
לטענת התובעת, בינה לבין הנתבעת נכרת הסכם ולפיו ביום 18.12.2009 הותקנה ברכב מערכת פוינטר הכוללת עלוקה ולוח מקשים. בהתאם להסכם שנכרת, כך נטען, היה על הנתבעת לצרף את הרכב למערכת ניהול צי רכב ולשירות מתן הודעות טקסט כמתואר לעיל, ולשלוח למנהל שלה, מר נסר ח'ורי, הודעת טקסט אם הרכב מותנע או נוסע אחרי השעה 20:00, אם המצבר מפורק מהרכב, אם תפורק או ייעשה ניסיון לפרק את מערכת הפוינטר ואם הרכב נוסע דרומית לקו רוחב חדרה.
-
ביום 22.12.09, בשעה 19:49, ארבעה ימים בלבד לאחר שהותקנה מערכת הפוינטר, נגנב הרכב. בהתאם לדו"ח מיקומים של הרכב, שהנפיקה הנתבעת לאחר האירוע ושצורף לתצהיר מר אליאס ארשיד העד מטעם התובעת, הרכב נגנב מכפר מג'ד אלכרום, נסע מצומת בענה לצומת אחיהוד, משם לצומת יגור, הגיע לקו חדרה גבעת רגיבים ומשם המשיך בנסיעה, חצה את הקו הירוק והגיע לכפר בלעה שבתחומי הרשות הפלסטינאית בשעה 22:29 ומשם לכפר דיר אלגסון, שם הוא נעצר ונעלם.
-
לטענת התובעת ומנהלה, על אף שהיו מספר ניסיונות התנעה כושלים במהלך הגניבה, הנתבעת לא התריעה על כך ולא שלחה הודעת טקסט וזאת בניגוד להסכם. היא טענה עוד, כי על אף שהרכב הותנע בסמוך לפני השעה שהוגדרה כמחייבת מתן הודעת טקסט (20:00) ועל אף שהמשיך לנסוע גם לאחר שעה זו, הנתבעת לא שלחה הודעת טקסט וגם זאת בניגוד להסכם. עוד נטען, כי על אף שהרכב חצה קו רוחב חדרה, התקרב לקו הירוק, חצה אותו ונכנס לתחומי הרשות, לא ניתנה הודעת טקסט למרות שהנתבעת התחייבה לשלוח הודעה כאמור.
התובעת המשיכה וטענה, כי אילו הנתבעת הייתה פועלת בהתאם למוסכם, ניתן היה לסכל את הגניבה שכן, לטענתה, מאז שהרכב החל בנסיעה ועד שנעלם חלפו יותר משעתיים שבמהלכן ניתן לאתר את מיקום הרכב ולפעול לסיכול הגניבה. לתמיכה בטענה זו מציינת התובעת, כי ברכב אחר שהותקנה בו מערכת פוינטר היה ניסיון גניבה ומאחר שבאותו אירוע נמסרה הודעת טקסט כמוסכם, מיד סוכלה הגניבה, הנהג נתפס ואף הועמד לדין. התובעת אף הגישה תצהיר של מר אליאס ארשיד, שוטר לשעבר וחוקר פרטי בהווה, אשר טען בתצהירו, כי נוכח מספר ניסיונות ההתנעה ומסלול נסיעת הרכב, אין ספק שאילו הנתבעת הייתה שולחת הודעות טקסט כמתחייב, הגניבה הייתה מסוכלת והרכב היה מאותר ומוחזר לתובעת. על כן, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה בשווי המשאית והנגרר בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמה.
-
הנתבעת אינה מכחישה, כי ארבעה ימים לפני הגניבה הותקנה ברכב מערכת פוינטר כנטען בכתב התביעה, וכי הרכב צורף למערכת ניהול צי רכב שרכשה התובעת קודם לכן. ברם, הנתבעת מכחישה כי הרכב צורף לשירות הודעות הטקסט, וטענה כי לצורך צירוף הרכב, היה על התובעת להיכנס לאתר האינטרנט של החברה (הנתבעת) ולהגדיר בעצמה את הקריטריונים למתן הודעות טקסט. לטענתה, התובעת כלל לא פנתה אליה בעניין זה, לא ביקשה לרכוש את השירות הזה לרכב שנגנב, ולא הגדירה את הקריטריונים למתן הודעות. לשיטתה, מדובר במערכת אוטומטית וממוחשבת הפועלת באופן אוטומטי ולפיכך אילו התובעת הייתה מבקשת לרכוש את השירות הנטען, לא הייתה כל סיבה שלא לשלוח הודעות טקסט.