ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
47045-03-14
01/09/2014
|
בפני השופטת:
דורית קוברסקי
|
- נגד - |
המבקשים :
1. שירית ירושלמי 2. זולו מזל ירושלמי
עו"ד שלמה ושדי
|
המשיבה:
שירית ירושלמי עו"ד נטר ישראל
|
החלטה |
1.המבקשים (להלן: "הנתבעים") והמשיבה (להלן :"התובעת") היו כבר צדדים להליך אחר בו הגישו הנתבעים (שם התובעים) תביעה כנגד התובעת (שם הנתבעת) לסילוק ידה. לאחר דיון הגיעו הצדדים להסכמה שהתביעה תידחה. (ת.א. 40966-09-12, להלן : "ההליך הקודם", נספח א' לכתב התביעה). מסתבר שהמחלוקת בין הצדדים לא הסתיימה ועל כן הוגשה התביעה שלפניי למתן צו עשה. לטענת התובעת, הנתבעים בנו שער כדי למנוע ממנה גישה לחצר האחורית של הדירה ברח' נ"ז 29 תל אביב (להלן : "הדירה"), בה מצויים מיכלי גז, תשתיות, תקשורת ואינסטלציה. במעשיהם של הנתבעים יש פגיעה בקניינה של התובעת, שכן אין להם זכות חוקית למנוע ממנה גישה לכל חלקי הדירה.
2.הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, לשיטתם לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בה. הנתבעים הם אחים ואילו התובעת היא גיסתם, אשת אחיהם נאור ירושלמי, מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט למשפחה. הנתבעים גם הוסיפו שהסכמתם שהתביעה שהוגשה על ידם תידחה, הייתה מתוך הנחה שהדבר יביא לסיום הסכסוך. מעולם לא נטען שלדירה יש חצר אחורית או שטחים נוספים ובכל מקרה מה שנטען על ידי התובעת "כחצר אחורית" הוא שטח הגינה בחזית הבית, הנמצא בשימוש וחזקה ייחודית של הנתבעים ולתובעת אין זכות חזקה או שימוש בשטחים הנוספים במתחם המקרקעין שבו גרים הנתבעים.
התובעת מנסה "לפתוח" את פסק הדין שניתן בהליך הקודם במסווה של תביעה חדשה למתן צו עשה ויש בהתנהלותה חוסר תום לב הגובל בשימוש לרעה בהליכי בית משפט. בכל מקרה לשיטת הנתבעים הם מעולם לא מנעו מהתובעת גישה לבלוני הגז הנמצאים בשטח הדירה של הנתבעים ואין להם כל כוונה לעשות זאת בעתיד.
3.בתגובתה התעלמה התובעת מטענת הנתבעים לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה, והסתפקה בציון העובדה שדווקא הנתבעים הם אלה שסברו שלבית משפט למשפחה אין סמכות עניינית לדון בסכסוך ועל כן הגישו את תביעתם בהליך הקדום לבית משפט זה. יתרה מכך ; הנתבעים ויתרו על טענתם, כאשר לא העלו אותה בהזדמנות הראשונה (במסגרת הסעד לצו עשה זמני) ובכל מקרה על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט לא ידחה תביעה על הסף, אלא במקרים קיצוניים ובפרט כאשר מדובר בטענות עובדתיות אשר יש לבררן במסגרת המשפטית הראויה.
דיון
סמכות עניינית
4.נקודת המוצא היא שאין שוללים סמכות שיפוט של בית משפט אזרחי אלא על פי הוראה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים. סמכות שיפוט ייחודית יש לפרש בצמצום ובדווקנות, ובכל מקרה כאשר קיימים שני פירושים, תמיד יועדף פירוש המצמצם את הסמכות ולא המרחיב אותה. בית המשפט קונה סמכות שיפוט עניינית וייחודית על פי הוראות החוק. סמכותו העניינית של בית המשפט למשפחה לדון בענייני משפחה קבועה בסעיפים 1-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
"תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין משפחתו... שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
בן משפחה, לצורך קביעת הסמכות מוגדר בסעיף 1(2) לחוק:
"א.... ב. ...
ג. ....
ד. ...
ה. ...
ו. אחיו ואחיותיו שלו או של בן זוגו".