ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
46753-05-15
26/11/2015
|
בפני השופט:
בנימין ארנון
|
- נגד - |
התובעת:
שכנגד
משהב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ עו"ד מרדכי רז וירין ראובן
|
הנתבעות:
1. מליבו בניה בע"מ 2. אורתם סהר הנדסה בע"מ
עו"ד אבי שרף
|
החלטה |
מונחת לפניי בקשתן של הנתבעות שכנגד להורות על הפרדת הדיון בתביעה שכנגד כך שחלק מעילותיה, השייכות לפרויקט נפרד מהפרויקט נושא התביעה המקורית – יידונו במסגרת הליך נפרד. כן מבקשות הנתבעות שכנגד להאריך את המועד להגשת כתב הגנה שכנגד מטעמן בכל הנוגע לעילותיה של התביעה שכנגד שעניינן הפרויקט הנפרד – עד להכרעה בבקשה דנן.
- תמצית העובדות
- ביום 25.5.15 הגישה הנתבעת שכנגד 1, חברת מליבו בניה בע"מ, כתב תביעה כנגד התובעת שכנגד, משהב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ, על סך כ- 9 מיליוני ₪ (להלן: "מליבו" ו- "משהב" בהתאמה), וזאת בגין פרויקט בניה למגורים בעיר נתניה (להלן: "פרויקט נתניה").
- ביום 10.9.15 הגישה משהב כתב הגנה. בד בבד הגישה משהב כתב תביעה שכנגד, על סך כ- 16 מיליוני ₪, וזאת – הן בגין פרויקט נתניה, והן בגין פרויקט נוסף בפתח-תקווה, בסמוך למושב נחלים (להלן: "פרויקט נחלים"). יוער כי בשני הפרויקטים הנ"ל – משהב הייתה היוזמת ואילו מליבו הייתה החברה הקבלנית המבצעת. כתב התביעה שכנגד הוגש על ידי משהב הן כנגד מליבו והן כנגד חברת אורתם סהר הנדסה בע"מ (להלן: "אורתם"), אשר על פי הנטען בכתב התביעה שכנגד – ערבה לקיום כל התחייבויותיה של מליבו כלפי משהב בשני הפרויקטים.
- ביום 7.10.15 הגישו הנתבעות שכנגד את הבקשה דנן להפרדת הדיון ביחס לפרויקטים הנזכרים בתביעה שכנגד, כך שחלק מעילותיה, השייכות לפרויקט נפרד מהפרויקט נושא התביעה המקורית – יידונו בנפרד מהתביעה המקורית. כן נתבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשת כתב הגנה שכנגד מטעם הנתבעות שכנגד עד להכרעה בבקשה להפרדת הדיון. התובעת שכנגד הגישה את תגובתה לבקשה, והנתבעות שכנגד הגישו את תשובתן לתגובת התובעת שכנגד.
- טענות הצדדים
- לטענת הנתבעות שכנגד, לפחות מחצית מכתב התביעה שכנגד עוסק בפרויקט נחלים – ולא בפרויקט נתניה, שהוא הפרויקט נושא התביעה המקורית. המדובר בשני פרויקטים שלהם מסכת עובדתית נפרדת לחלוטין, המחייבת בירור עובדתי עצמאי ונפרד. לפיכך, על בית המשפט להפריד את הדיון בעילותיה של התביעה שכנגד העוסקות בפרויקט נחלים מהתביעה המקורית, העוסקת בפרויקט בנתניה, וזאת – מכוח תקנה 53(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א"). בהקשר זה טוענות הנתבעות שכנגד כדלקמן:
- לכתב התביעה שכנגד צורפה נתבעת נוספת (חברת אורתם), הגם שאינה בעלת דין בתביעה המקורית;
- פרויקט נחלים ופרויקט נתניה הם פרויקטים נפרדים, אשר בוצעו מכוחן של מערכות הסכמיות נפרדות;
- סכום הפיצוי הנתבע בגין פרויקט נחלים גבוה בשיעור ניכר (למעלה מכפליים) מסכום הפיצוי הנתבע בגין פרויקט נתניה;
- בירור התביעה שכנגד כפי שהוגשה יחד עם התביעה המקורית (קרי – בירור של שני הפרויקטים באותו הליך) מנוגד לעיקרון שנקבע בפסיקה לפיו "התובע בתביעה המקורית זכאי לכך שבירור תביעתו לא יימשך למעלה מן הדרוש" [רע"א 210/00 שלומוביץ' נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נד (2) 69 (2000). כן ראו: ת.א. (ת"א) 56500-07-13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פ.ד. אחזקות (ישראל) ש.מ. (פורסם בנבו, 4.5.2015), אשר אושרה ברע"א 3895/15 פלדמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.8.2015); ת.א. (מרכז) 30991-06-10 איזוטופיה מולקולר אימגינג בע"מ נ' איסורד בע"מ (פורסם בנבו, 10.1.2011); ת.א. (ת"א) 177457/09 גואטה נ' עיריית תל אביב (פורסם בנבו, 14.3.2010)].
- באשר לטענתה של התובעת שכנגד לפיה תקנה 53(ב) בתקנות סד"א לא נועדה להפריד בין עילות תביעה שונות הנכללות בתביעה שכנגד – משיבות הנתבעות שכנגד כדלקמן:
- תכליתה של תקנה 53(ב) בתקנות סד"א הינה למנוע את סרבול ההליכים וכן למנוע עיכוב מיותר במתן הסעד המבוקש בתביעה המקורית. פיצול הדיון בשני הפרויקטים לשתי תביעות נפרדות עולה בקנה אחד עם תכלית זו. האפשרות השניה העומדת לפתחו של בית המשפט הינה הפרדה מוחלטת בין התביעה המקורית לבין התביעה שכנגד בשלמותה. אלא שנקיטת צעד כזה תגרום לחוסר יעילות בולט, שכן בתביעה שכנגד קיימות (גם) עילות תביעה שעניינן הפרויקט בנתניה, אשר אין חולק כי ראוי שתידונה ביחד עם התביעה המקורית;
- במסגרת הבקשה דנן התבקש בית המשפט ליתן כל הוראה משלימה, לרבות בדבר הגשתו של כתב תביעה שכנגד מתוקן ביחס לפרויקט נושא התביעה המקורית בלבד, וזאת – מכוח תקנה 143 בתקנות סד"א.
- באשר לטענת התובעת שכנגד לפיה קיימת זהות בין שני הפרויקטים, ולפיכך יהיה זה יעיל יותר לדון בהם בהליך אחד – משיבים הנתבעים שכנגד כדלקמן:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת