ת"א
בית משפט השלום אילת
|
46714-05-10
02/09/2014
|
בפני השופט:
שוש שטרית
|
| - נגד - |
התובעת:
רחל כרמי – בתפקידה ככונסת נכסים
|
הנתבעת:
1. עו"ד אדוה עמר
2. יעל עמר
עו"ד שמעון עמר
|
| פסק דין |
בפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כגוש 222-215 כפר 2600 יחידה מס' 4 שברחוב סולית 17/4 אילת (להלן: "הנכס") אשר בבעלות הנתבעת, והוריה עמר שמעון ויעל (להלן: "החייבים").
רקע
1. בשנת 2004 פתח בנק לאומי, בהליכים למימוש שטר משכון בלשכת ההוצאה לפועל באילת (תיק מספר 01-69474-04-7), נגד החייבים ובתם, אדווה עמר (להלן: הנתבעת). המדובר בתיק מימוש נכס מקרקעין שמהווה דירת מגורים (להלן: "תיק המימוש").
ביום 3.11.2004 מינה ראש ההוצאה לפועל את עו"ד רחל כרמי ככונסת נכסים (להלן: "התובעת" ו/או "כונסת הנכסים") בתיק המימוש של החייבים והתובעת.
לחייבים 2/3 מהזכויות בנכס, לנתבעת 1/3 מהזכויות בנכס.
2.בשנת 2005, עתרו החייבים והנתבעת לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע למתן פסק דין הצהרתי אשר יקבע כי שטר המשכון עליו חתמו חסר תוקף וכפועל יוצא מכך שאין לפנותם מביתם. לחילופין, וככל שיקבע כי שטר המשכון בתוקף, עתרו לקביעה בדבר זכאותם למדור חלופי.
ביום 6.8.2008 נתנה כב' השופטת ר.ברקאי בת.א 4020/05 פסק דין הכולל מספר קביעות. האחת, טענת החייבים בדבר בטלות שטר המשכון דינה להידחות. השנייה, שטר המשכון ככל שהוא מתייחס לזכויותיה של הנתבעת בלבד בנכס דינו להתבטל. השלישית, הליכי המימוש ימשכו נגד החייבים בכפוף להגנת הסידור החלופי הקבוע בסעיף 33 לחוק להגנת הדייר, (לאחר שביטל את ההוראה בשטר המשכון המתייחסת לוויתור החייבים למדור חלופי), (להלן: "פסק הדין").
ביום 30.5.2010 הגישה כונסת הנכסים תביעתה לפירוק השיתוף, היא התביעה לפניי. לבקשותיה החוזרות של הנתבעת חזר בית המשפט ונתן בידה ארכה להגשת כתב הגנתה, אולם זה לא הוגש, וכך לאחר שנמצא כי הנתבעת למעשה מושכת את ההליכים וחלפה כשנה שלמה ממועד הגשת התביעה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 3.5.2011. כחודש לאחר מתן פסק הדין נגדה, הגישה התובעת בקשה לביטולו. לפנים משורת הדין ובשים לב להלכה הנוהגת בסוגיית ביטול פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה, פסק הדין בוטל. יוער כי במסגרת בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין, נעשו ניסיונות לא מעט על ידי בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות וניתן בידה של הנתבעת זמן אף למכר המקרקעין בעצמה, אולם אלה לא צלחו. התנהלות הנתבעת המשתקפת מהתיק הביאה להתמשכות ההליך עד כדי שכתב הגנתה הוגש רק ביוני 2012.
תמצית טענות התובעת
3.מיום מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, החייבים אינם משלמים ולא שלמו על חשבון חובם לבנק וגובה החוב בתיק המימוש עמד ביום הגשת התביעה על למעלה מ- 1,519,292 ₪. התובעת דורשת את פירוק השותפות ומכירת הנכס כפנוי לכל המרבה במחיר בהתאם לאמור בסעיף 40א' לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), שכן זו הדרך היחידה לפירעון החוב. לדידם מקום שבו אחד השותפים, במקרה דנן התובעת הבאה בנעלי החייבים, מבקש לפרק את השיתוף במקרקעין, על בית המשפט לאפשר זאת. כמו כן, מאחר ומדובר בדירת מגורים הדרך הראויה לפירוק השיתוף, הינה מכירת המקרקעין וחלוקת דמי המכר בין הצדדים.