ת"א 46356-03-13 חוסני ואח' נ' עיריית כפר קאסם ואח'

1.בפני תובענה כספית על סך של 442,300 ₪, לפיצוי התובעים בגין פגיעה נטענת למקרקעין שבבעלותם כתוצאה מקיום קו ביוב במקום ועתירה למתן צו עשה בעניין העתקת קו הביוב מהמקרקעין שבבעלות התובעים.

2.הנתבעות העלו טענות מקדמיות כבדות משקל כלפי התובענה דנן. התובעים הגיבו לטענות הנתבעות והנתבעות השיבו לתגובתם. נקבע דיון נפרד בטענות המקדמיות. לאחר תום הדיון סיכמו הפרקליטים את טיעוניהם בכתב, לרבות סיכומי תשובה.

3.לאחר עיון בטענות, החלטתי לסלק התובענה על הסף על דרך מחיקתה ולא דחייתה על מנת לאפשר לתובעים להגיש, אם יחפצו, ביום מן הימים לאחר שיסדירו זכיותיהם במקרקעין, תובענה אחרת והכל מהנימוקים שלהלן.

4.בסעיף 1 לכתב התביעה, טענו התובעים כי הינם בעלי המקרקעין. הנתבעות טענו שהתובעים כלל אינם בעלי המקרקעין. הוצג בפני נסח רישום המקרקעין הנדונים, (חלקה 79, בגוש 8880 בכפר קאסם). התובעים אינם רשומים בנסח הנ"ל כבעלים.

אביהם המנוח של התובעים, המנוח חוסני ודיע סרסור ז"ל, רשום בנסח כבעלים של שלושה חלקים מתוך 28 חלקים.

למנוח יורשים רבים (אשתו וכל ילדיו), שבעה במספר, אולם צו הירושה לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין. התובעים הינם אך ורק שניים מילדיו של המנוח. התובעים טוענים להסכמים שונים ביניהם לבין היורשים האחרים של המנוח, וביניהם לבין יתר בעלי החלקה, שהינם שמונה במספר.

אף אחד מההסכמים, להם טוענים התובעים, אינו רשום כהסכם שיתוף בלשכת רישום המקרקעין בהתאם לסעיף 29 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, ולתקנה 40 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב – 2011.

בנסיבות שכאלה, וכל עוד לא יוסדרו הרישומים בלשכת רישום המקרקעין, הרי שטענת הנתבעות להעדר יריבות דינה להתקבל ובוודאי שהנטען בכתב התביעה, שהתובעים הינם בעלי המקרקעין, אינו נכון.

5.זאת ועוד – על פי כתב התביעה וחוות דעת השמאי שצורפה לה, עולה כי כבר בתאריך 10.05.03 גילו התובעים את קיומו של קו הביוב במקרקעין. התביעה הוגשה כתביעה כספית לפיצוי בגין הנחת קו הביוב, ולא יכול להיות ספק שתביעה זו התיישנה הואיל וחלפו עשר שנים מאז גולה קו הביוב על ידי התובעים ועד הגשת התביעה דנן בשנת 2013.