ת"א
בית משפט השלום מסעדה
|
45499-05-13
27/02/2015
|
בפני השופטת:
רבקה איזנברג
|
| - נגד - |
תובעים:
1. עלם אל-דין שופי
2. סמיר שופי
|
נתבעים:
1. סמיח פח'ר אלדין
2. חוסין פח'ר אלדין
|
| החלטה |
1.בפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, בטענה להעדר סמכות עניינית לביה"מ זה. במהלך הדיון שהתקיים, הסכימו הנתבעים כי ככל שהבקשה תתקבל, תועבר התביעה לביה"מ מחוזי.
המדובר בתביעה לסעד הצהרתי בה עתרו התובעים כי ביה"מ יצהיר שהתובע 1 הינו בעל זכות מעבר בחלקה, נשוא התביעה, וזאת מכוח הסכם.
לטענת הנתבעים, המדובר בתביעה לזיקת הנאה במקרקעין ולכן הינה בסמכות ביה"מ מחוזי.
2.התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי מדובר ב"זיקת הנאה שמתבססת על שימוש בזכות מעבר והסמכות מוקנית לביה"מ שלום". התובעים הפנו לכך שאף ההסכם מכוחו נטען לזכות, מתייחס לשימוש ולא לבעלות.
דיון
3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה. המדובר בתביעה לסעד הצהרתי לעניין זיקת הנאה. אכן זיקת ההנאה מתייחסת לשימוש ולא לבעלות ולפיכך הטענה היא לזיקת הנאה לזכות מעבר ולא לבעלות על השטח. יחד עם זאת, הצהרה על זיקת הנאה הינו סעד שבסמכות ביה"מ מחוזי בהיותו "תביעה אחרת במקרקעין".
אמנם ברע"א 3749/12 בר עוז נ. סטר,אליו הפנו התובעים ואשר ביטל את הילכת שמש,נקבע כי הסמכות לדון בתביעות בדבר,"שימוש במקרקעין" נתונה כולה לביה"מ שלום, בין אם עניינן שמירה על גוף הנכס ובין אם לאו. אולם, כשמדובר בהצהרה על זיקת הנאה,אין המדובר ב"תביעה לשימוש" ובהתאם להלכה הפסוקה, הסמכות הינה של ביה"מ מחוזי.ואבהיר, סמכותו העניינית של בית המשפט נקבעת בהתאם למבחן הסעד. אין ספק כי הסעד בתביעה דנן,הן בכותרת התביעה והן בגוף התביעה, הינו סעד הצהרתי לעניין אותה זיקת הנאה (גם אם מעצם טבעה, הינה זיקת הנאה של זכות מעבר ושימוש).
לביה"מ שלום אין סמכות להצהיר על קיומה של זיקת הנאה במקרקעין ותביעה מסוג זה אינה כלולה בנושאים המופיעים בסעיףס' 51(א)(3) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 הקובע אלו נושאים הינם בסמכות בית משפט השלום. לאור האמור,המדובר בתביעה המצויה בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי. זאת, בשונה מתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין המצויות בסמכות בית משפט זה.
4.בעניין זה ראה ה"פ 48135-05-13 בלום ואח' נ' עיריית רחובות - אגף תכנון ובניה:
"בפסיקה נידונה סוגיה זו, והוכרע כי תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר קיומה של זיקת הנאה אינה נכנסת להגדרת "שימוש וחזקה" ועל כן הינה בסמכות בית המשפט המחוזי. זאת, במובחן מתביעות לאכיפת השימוש בזיקת הנאה קיימת שהינן בסמכות בית משפט השלום (ראה-ת"א 239/93 דור גל עזר ואח' נ' אבי גולדבליט ואח', פ"מ תשנ"ה (2) 163; ע"א (י-ם) 6576/05 אסתר שמעון נ' רות רחמוס גבעון, (פורסם בנבו)). ככל שקיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין קיומה של זיקת הנאה למשיבים וככל שלא הוכר בעבר כי למשיבים זיקת הנאה בדרך המעבר, אין המדובר ב"אכיפת שימוש" שהינה בסמכות בית משפט שלום, אלא בהצהרה על קיומה של הזכות הקניינית, שהינה בסמכות שיורית של בית המשפט המחוזי".