ת"א 45495-04-16 רם- אדרת הנדסה אזרחית בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

בקשה לצו "מניעה" זמני ובמעמד צד אחד, שיאסור על המשיבה לקזז מתשלום שהיא אמורה לשלם למבקשת ביום 1.5.16 סכום של כ-1.8 מיליון ₪ בגין פיצוי מוסכם עקב עיכוב נטען בהשלמת עבודות מסוימות שביצעה המבקשת. הבקשה הגיעה אליי עתה, כחלק מתורנות החג.

1.ברקע הבקשה: הסכם רחב היקף לשדרוג תחנת מתח גבוה ביבנה, שהמבקשת כרתה עם המשיבה לאחר זכיית הצעתה במכרז. כעולה מן המסמכים, בין הצדדים מחלוקות ארוכות טווח, כחיי ההסכם, וטענות הדדיות לרוב. כמו כן, מזה זמן שהמשיבה מתריאה כי בכוונתה להפחית מתשלומים שהיא משלמת למבקשת מכוח החוזה כספים בתורת פיצוי מוסכם נטען על יסוד החוזה. סכום של כ-307 אלף ₪ קוזז כבר בתשלום קודם; סכום של כ-1.8 מיליון ₪ אמור להיות מקוזז מן התשלום הקרוב. המבקשת טוענת, בתמצית, כי אין עילה לקיזוז, ודאי בלא עריכת בדיקה משותפת של טענות הצדדים, ועל כן הגישה היום תובענתה להשבת הסכום שקוזז ולסעד הצהרתי שלפיו אל למשיבה לקזז את הסכום הנוסף בתשלום הקרוב. בגדרי תובעתנה הגישה בקשה לסעד זמני וארעי שיאסור על ביצוע הקיזוז, אשר יקשה על המבקשת ועל יכולתה לפרוע חובותיה לקבלני המשנה שלה.

2.דין הבקשה לסעד זמני להידחות, בלא צורך בתגובה. הקיזוז הוא כמובן סעד עצמי. הוא נסמך לא רק על הדין, כי כאן גם אם על הוראה ספציפית בחוזה (סעיף 27, עמ' 58 לקובץ הנספחים החמישי לבקשה), שהמבקשת לא נדרשה לו. אותו סעיף מבאר שהעובדה שבידי המשיבה ערבות בנקאית אינה שוללת את זכותה לקזז סכומים מתשלומיה למבקשת. כך מתכוונת המשיבה לנהוג עתה. קרי, בדעתה – על יסוד מה שלשיטתה הוא הוראות ההסכם והדין – לשלם למבקשת סכום כסף מסוים, ולא כ-1.8 מיליון ₪ יותר מכך. מה שהמבקשת קוראת לו, בפשטות, הוא לצו זמני שיחייב את המשיבה לשלם לה את הסכום הנוסף של כ-1.8 מיליון ₪. במהותו, זהו צו עשה זמני, לא צו מניעה זמני. אף שאין לך כמעט צו עשה זמני שאינו ניתן לניסוח גם כצו מניעה זמני, אין הדבר משנה את המהות. והמהות היא כי בתי המשפט אינם מרבים להעניק צווי עשה זמניים. בפרט כך כאשר מדובר בצו עשה זמני כספי, שכסף יכול לפצות בגינו (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ (13.12.2005)). כך גם בענייננו.

3.ואם נמשיך בענייני מאזן הנוחות: המבקשת מצויה במלכודת המקובלת, שהיא פועל יוצא של עתירה לצו עשה זמני לביצוע תשלום. אם תטען כי אי-תשלום יביא לקריסתה, עלול בית המשפט לגרוס שמא למשיבה לא יהיה ממי להפרע אם יתברר כי לא היה מקום למתן הצו (וברור שאין דרך לפצות על כך על ידי חיוב המבקשת בהפקדת ערובה בגובה התשלום, שאם כך לא קידמנו דבר). אם תטען בדרך מינורית יותר, עלול בית המשפט לגרוס כי הכסף אינו חיוני דיו עבורה בשלב זה. כמעט כמקובל, המבקשת מנסה לפסוח על שתי הסעיפים – שימוש בתיאורים דרמטיים דיים על אודות חשיבות התשלום, אך בלא פירוט, עיגון ואסמכתאות, ותוך התראות עמומות שכשרותן מסופקת, שאם היא לא תקבל כספים מן המשיבה, היא לא תשלם לקבלני המשנה שלה. סופם של דברים שבדרך טיעון זה התקשתה לבסס את נטיית מאזן הנוחות לטובתה. גם במקרה דנן, כבמקרים רבים אחרים של עתירות לצווי עשה זמניים כספיים, הדין דומה: המשיבה תחזיק בכספים, המבקשת תתבע אותם, אם תזכה תקבל את הכספים, וכפי שציינה המשיבה עצמה באחד ממכתביה: גם פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם, אם תוכיח המבקשת זכותה לכך. אין כמובן גם כל חשש ליכולת המבקשת להפרע מן המשיבה במקרה דנן. אין אפוא הצדקה לכך שבית המשפט, טרם שישב על המדוכה, יקבע כבר עתה כי את הכספים יש להעביר מכיסה של המשיבה לכיסה של המבקשת.

4.מאזן הנוחות די בו כאן. לסיכויי התביעה אין צורך ואף קשה להידרש – המבקשת עצמה התקשתה להרחיב בכך בדוחק הזמנים האמור. ושיקול נוסף לדחיית הבקשה שיהוי: הבקשה הוגשה היום, 25.4.16, בעיצומו של חג הפסח, והיא נסבה על תשלום האמור להשתלם ביום 1.5.16 או בסמוך לכך. קרי, אין כל אפשרות אמיתית לברר את הבקשה קודם למועד התשלום המיועד. אילו היה מדובר במכה בלתי צפויה מבחינת המבקשת – ניחא. אולם כעולה מעשרות נספחי ההתכתבויות (נספחים 6 עד 26) הדברים ידועים לה מזה זמן, גם אם החליטה לשלוח מכתב התראה אחרון רגע לפני החג. במצב דברים זה תשלם המשיבה את שתשלם, תתבע המבקשת את שתתבע, ואם תוכיח זכותה תזכה בתביעתה.

5.נוכח האמור, הבקשה לסעד זמני נדחית, בלא צורך בתגובה, ובהתאם בלא צו להוצאות. ממילא זה דינה של הבקשה לצו ארעי. חשוב לציין: איני נוטע מסמרות לגוף התיק. יתרה מכך, צודקת המבקשת בפניותיה למשיבה בכך שיש תועלת רבה בניסיון לברר את הטענות ההדדיות שבין הצדדים, במקום לדחות בקש את כל טענות המבקשת. מהלכים חד צדדיים אינם מובילים אלא להתדיינויות משפטיות, יקרות, גוזלות משאבים, ומיותרות כמעט תמיד. דומה שייטיבו הצדדים אם בעצה אחת יפעלו כמיטב יכולתם ללבן את המחלוקות ביניהם באופן שימנע את הצורך בהתדיינויות.

6.נוכח דחיית הבקשה, תשקול המבקשת היטב אם יש תוחלת בבירור תביעתה הנוכחית. ממילא היא תדרוש (ככל שיבוצע הקיזוז) הגדלה משמעותית. אפשר שדרך המלך היא מחיקתה, ליבון המחלוקת עם המשיבה בדרכי נועם ככל שהדבר אפשרי, תוך שלמבקשת שמורה הזכות בכל עת להגיש תביעתה הכספית הכוללת לאחר גיבוש נזקיה הנטענים. למותר לציין: תעשה המבקשת כהבנתה; ויתרה מכך, כי מובן שאיני מחווה כל דעה לגוף הסכסוך שבין הצדדים.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ו, 25 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.