ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
44830-08-14
10/09/2014
|
בפני השופטת:
גילה כנפי-שטייניץ
|
- נגד - |
המבקשים:
1. טונר פרינט בע"מ 2. דב שמואל אלבוים
עו"ד אופיר עוזרי ומרדכי בייץ
|
המשיבים:
1. מוריה טבעון 2. ענבל טבעון 3. אמיר טבעון 4. חיים טבעון 5. שלומי טבעון 6. אדיר כורש
עו"ד אורן ויינברג
|
החלטה |
1.לפניי שתי בקשות נוגדות לסעדים זמניים שהוגשו ע"י הצדדים, כל אחד בתביעה שהגיש נגד משנהו, והמתייחסות שתיהן לזכויות החזקה, הניהול והשימוש בנכס מקרקעין המצוי באיזור התעשיה גוש עציון ובמפעל הבנוי עליו. שתי התביעות, וכן שתי הבקשות לסעדים זמניים, הוגשו ביום 31.8.14.
רקע
2.לפני שנים מספר רכשה חברת טונר פרינט בע"מ מאמיר טבעון (המשיב 3 בבקשת טונר פרינט), את זכויותיו בנכס מקרקעין הידוע כמגרש 1101 באיזור התעשיה גוש עציון (להלן – המקרקעין) ובמפעל "טבעון ביוטק" המייצר תוספי מזון הבנוי עליו (להלן – המפעל). אמיר טבעון, ובתו מוריה טבעון, המשיכו לעבוד כשכירים במפעלה של טונר פרינט. על עובדות אלה אין חולק. אין גם חולק כי עד ליום 1.8.14 ניהל אמיר טבעון את המפעל מטעמה של טונר פרינט, בעלת הזכויות במקרקעין ובמפעל.
3.במוקד התביעות והבקשות עומדת טענת מוריה טבעון וחברת טי.בי.טי. נייטצ'ר פרמיום בע"מ, כי ביום 19.8.14 מכרה טונר פרינט את כל הזכויות במקרקעין ובמפעל למוריה טבעון, ובהתאם לכך הועברו כל זכויות החזקה, הניהול והשימוש במקרקעין ובמפעל לידיה. מנגד, טונר פרינט ומנהלה, דב אלבוים, מכחישים טענות אלה מכל וכל וטוענים כי לא נכרת כל הסכם כנטען ע"י טבעון, כי לא הועברה חזקה, וכי מלוא הזכויות במקרקעין ובמפעל מצויות בידיהם כבעבר.
4.יצוין כי חברת טי.בי.טי נייטצ'ר פרמיום בע"מ, שבעלת מניותיה היחידה היא מוריה טבעון, נוסדה רק ביום 20.8.14 ולא היתה צד לאירועים או להסכמים המתוארים בשתי התביעות. לפיכך, ולמען הנוחות, יקראו להלן הצדדים - טונר פרינט מצד אחד, וטבעון מצד שני.
בקשת טבעון
5.מוריה טבעון הגישה תביעה נגד טונר פרינט, שהוגדרה כתביעה לאכיפת הסכם מכר. בתביעתה עתרה כי בית המשפט יורה כי היא הזכאית להירשם כבעלת המקרקעין על כל מחובריו, וכי היא בעלת הזכויות בכל הציוד התעשייתי והמשרדי, המלאי, חומרי הגלם, ציוד מחשבים, התוכנות וכל זכות אחרת הקשורה למפעל.
6.עם הגשת התביעה, עתרה טבעון, כאמור, לסעד זמני המורה לטונר פרינט שלא לבצע כל דיספוזיציה בזכויות במקרקעין, וכן האוסר עליה או על מי מטעמה, להתקרב למרחק של מן המפעל. לצד זאת נתבקש סעד נלווה האוסר על ההסתדרות הציונית העולמית ועל הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש לרשום העברת זכויות בקשר עם המקרקעין.
7.על פי הנטען בבקשה, בין מוריה טבעון לבין טונר פרינט נכרתה סדרה של הסכמים לפיהם החכירה טבעון לטונר פרינט את זכויות השימוש בפורמולה לייצור תרסיס להרזיה. זאת כנגד התחייבות טונר פרינט להעביר לטבעון מחצית מן הזכויות במפעל ובמקרקעין ככל שסך מכירות הפורמולה לא יפחת מכ-2 מיליון ₪ עד סוף שנת 2013 ("הסכם הפורמולה" מיום 11.1.11). בהמשך לכך, כך נטען, ולאחר שסכום המכירות עלה על הנדרש, נחתם בין טבעון לטונר פרינט, ביום 19.3.14, הסכם "מימוש חוזה" בו הוסכם כי "יקוימו בפועל כל התחייבויות חברת טונר פרינט" כמפורט בהסכם הפורמולה (נספח 5 לבקשה). טבעון מוסיפה וטוענת כי טונר פרינט הפרה את התחייבותה להעביר את מחצית הזכויות במפעל לידיה, וכן הפרה התחייבויות נוספות שהתחייבה כלפי אמה, ענבל טבעון. מאחר שטונר פרינט צפויה היתה להיתבע בגין הפרותיה על סך מיליוני שקלים, הוסכם, כך נטען, "לאפשר למשיבה [טונר פרינט] לסלק את ידה מן המפעל ולהעביר לידי המבקשת [מוריה טבעון] את כל הזכויות במפעל על מנת לסיים את העניין מבלי להידרש לפניה לערכאות" (ס' 19 לבקשה). בהמשך לכך נחתם ביום 19.8.14 הסכם מכר בין מוריה טבעון וטונר פרינט לפיו העבירה טונר פרינט לטבעון את מלוא זכויותיה במקרקעין ובמפעל, זאת כנגד "מחילת החוב" ועוד סך 50,000 ₪ במזומן. טונר פרינט פיטרה את עובדיה, ואילו טבעון קלטה חלק מן העובדים, העבירה את הבעלות ברכב המפעל על שמה והחלה להפעיל את המפעל.