ת"א 44782-03-15 דירות מגדל האופרה ניהול (1994) בע"מ ואח' נ' מפעלי גרוזה קשפיצקי חברה להשקעות בעמ ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת התובעות לחייב הנתבעים להשיב על גילוי מסמכים ושאלונים.

הרקע בתמצית

1. התובעות הגישו תביעה כספית על סך של 4,419,316 ₪ נגד הנתבעים. בכתב התביעה נטען כי עד ליום 15.5.14 פעלה התובעת 1 (להלן: "התובעת") כחברת הניהול של אגף המגורים במבנה הידוע כמגדל האופרה ברחוב אלנבי 1, בתל אביב. לטענתה, הנתבעת 1 היא הבעלים של 42 דירות באגף המגורים ונותרה חייבת לתובעת בגין דמי ניהול סך של 380,603 ₪.

2. בנוסף טוענת התובעת בכתב התביעה כי הנתבעת 1, שהיא בעלת 37.5% מהון המניות של התובעת 1, פעלה בניגוד לחובתה לפעול בהגינות כלפי התובעת וגרמה להגשת תביעה נגד התובעת (ה"פ 26090-07-12) במסגרתה התקבלה העתירה ובוטל הסכם הניהול שנכרת עם התובעת. לטענת התובעת לולא הנתבעת 1 הייתה מפרה את חובותיה הקבועות בחוק לא היה ניתן לבטל ההסכם והיא והייתה ממשיכה לנהל את בית המגורים עוד שנים רבות.

3. עוד טענו התובעות כי הנתבעים 2-3 היו דירקטורים בתובעת, אשר מונו לפי החלטת האסיפה הכללית שלה ומטעמה של הנתבעת 1, וכן הם בעלי 75% ממניות הנתבעת 1 ודירקטורים יחידים בה. לטענת התובעות הנתבעים פעלו בניגוד לחובתם עת הגישו נגד התובעת את התביעה לבית המשפט השלום ובכך יחד עם הנתבעת 1 גרמו לה לנזקים בסך של 3,460,000 ₪.

4. בנוסף טענה התובעת כי עם סיום פעילותה של התובעת הנתבעים גרמו לכך שחובות של דיירי המגדל לתובעת בגין דמי ניהול עד ליום 15.5.14, בסך של 453,713 ₪, לא שולמו לתובעת אלא לנתבעת 4, כאשר גם אם כספים אלו לא התקבלו על ידי הנתבעת 4 הרי שהנתבעים 1-4 גרמו לכך שהכספים לא ישולמו לתובעת. לעניין זה נטען כי היות הנתבעים 2-3 נושאי תפקיד בנתבעת 4 הם גרמו להפרת התחייבות הנתבעת 1.

5. עוד נטען בכתב התביעה כי ככל שתדחה תביעת התובעת נגד הנתבעים באשר לאובדן רווחים, מתבקש בית המשפט לדון בתביעת התובעת 2 וזאת בהתאם לסעיף 192(ב) לחוק החברות לענין קיפוח בעלי מניות.

   המסגרת הנורמטיבית

6. נקודת המוצא העקרונית של כללי הדיון האזרחי באשר לגילוי מסמכים ולעיון בהם היא של גילוי מירבי. לעניין זה ראו רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, (18.4.05):

   "המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1)515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת" (שם, בפסקה 6).

7. עם זאת, חובת הגילוי והזכות לעיון במסמכים אינן מוחלטות. את העיקרון בדבר חובת הגילוי יש לאזן מול ערכים אחרים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (ראו רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2)634).